מקובל בפי העולם בשבח מנהג זה, וכמו ששמעת על אחד מהצדיקים שטבל כן, כך מקובל על עוד הרבה מאוד צדיקים שטבלו כן, אם אחד בכל יום או רק בערב שבת, כל אחד לפי מנהגו. אכן מכיון ששאלת שאלה זו, בדקתי נושא זה, והוא דבר פלא שלא מוזכר ריבוי טבילות זה בספרי הפוסקים ו/או המקובלים עד לאחרונה ממש. אמנם חיפשתי שוב ושוב, ומצאתי קצת מקורות לענין זה – ראשית בספר שער המלך שהיה לפני כמה מאות שנים, כותב על הטבילה שטובלים לפני ראש השנה בזה הלשון "ובשנים קדמוניות היו אנשים שנהגו לטבול ש"י טבילות כמנין קרי, מה מאוד נכון הדבר להנחיל אוהבי י"ש וכו', באתי להקל על העולם ולשער בשישים שיהיו לו שישים טבילות, בכדי שיתבטל כל הטיפות בשישים ובשישים טבילות מתבטלים ועל זה הרמז 'הנה מטתו שלשלמה שישים גיבורים', ולכוון נגד שישים ריבוא ישראל ונגד שישים ריבוא אותיות של תורה וכו', עכ"פ לא יפחות מן ארבעה טבילות נגד ד' אותיות של השם בן ד' וכו', עוד ליתן טעם לשבח בהני שישים טבילות שזכרתי דהיינו להוסיף שישים על אותיות קרי, ויהיו קרע אשר בזה יקרע רוע גזר דינו" עד כאן לשונו. הרי לך שהוא מביא מנהג זה שכן נהגו בשנים קדמוניות לפני שהוא הוציא את ספרו, ופירושו שבזמנו כבר נתפשט מנהג זה. אמנם זכר לענין זה מצאתי בספר פרי עץ חיים לתלמידו של האר"י הקדוש, הרב הקדוש רבי חיים וויטאל (שער קריאת שמע שעל המטה סוף פרק ד) שביאר במה שאמרו בגמרא (כתובות מו.) 'אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה', כי המחשבה נקרא בחינת 'יש', וכנגד בחינה זו שבקדושה, יש בסט"א 'קרי' כמנין 'יש', ולכן כל צדיק השומר אות ברית קודש זוכה לש"י עולמות' ואיני רוצה להאריך בדברי קבלה. אכן בספר אגרות שפירין (אגרת רנג הערה א) שהרב הקדוש ממונקאטש כשהיה בעיר יאכימסטהאל והיה במקום הרחצה באו אצלו בעל הבית מעיר ראנשבורג, אשר מצאו אבן ועליו היו כתובים כמה מילים בלשון הקדוש, ונסע לשם וצוה לחבר את האבן, ומצאו שכתוב עליו בזה הלשון 'בתוך מעין זה טבל ר' ישראל בעל שם טוב ש"י טבילות ביום קר בשנת תק"ד' ע"כ המעשה. הרי לנו שהבעל שם טוב טבל ש"י טבילות. ובספר יד המאור ושמש (ובספר תפארת היהודי אות ב) הביא שהרב הקדוש בעל המאור ושמש, אמר פעם אחת שאי אפשר להרהר אחר איחור זמן התפילה של היהודי הקדוש זיע"א כי הוא סיכן את גופו כל יום ויום וטבל ש"י טבילות בהמקוה הקרה אשר באפטא וזיכך את עצמו עד שגופו הגשמי נתהפך לרוחני ממש כמו מלאך, והיה השגתו למעלה מן הזמן. ואם כן אתה רואה גם שהיהודי הקדוש נהג כן – ועוד אתה רואה כי הוא מסר נפשו על זה, ועד כדי כך זה היה חשוב לו, והעיקר אתה רואה שזה יכול לקדש אדם שיהיה בקדושת מלאך. עוד ממה שזוכים על ידי מנין טבילות זה מובא (עיין בספר מלכי בקודש עמ' רסה) שהרב הקדוש מזלאטשוב אמר שעל ידי ש"י טבילות מבטלים הי"ש בחינת הושיענו אלוקים כי באו מים עד נפש, וצריך להעמיק בדבריו להבין למה התכון. אף נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן מברסלב כותב בספרו ספר המדות כי ש"י טבילות מסוגלין ליראה, עוד הוא כותב שם שמבטלין הפחד כן כותב שוב כי יתן מתנה לצדיק, ותלמידו הנאמן רבינו נתן הסמיך שלשה דברים אלו על הפסוק בתהילים (עו יב) 'יובילו שי למורא'. עוד יש שאמרו (עיין בשער המלך שער ב פ"ג – הובא לעיל) ד'שי' בגימטריא 'קרי' והוא כדי לתקנו, ויש שאמרו שהוא כנגד ש"י עולמות. לסיכום: וודאי שיש ענין לטבול, אמנם לא כל אחד יכול להגיע לדרגות הנשגבות האלו בטבילתו במקוה שלש מאות ועשר טבילות, כי צריך הכנה מרובה לזה, ויש כוונות מיוחדות לטבילות, אבל וודאי שיש צדיקים שאמרו גם לאנשים פשוטים לפעמים לטבול מספר זה (וכמו למשל האדמו"ר הבאר יעקב מנדבורנה אמר לחתן ביום חופתו לטבול כמנין הזה), וה' יעזור שנוכל להגיע למדרגות האלו בזיכוך מעבירות.
