הנה כבר כתבנו במנהג שיש היום אנשים שקוראים לילדיהם בשני שמות ובפועל הילדים נקראים בשם אחד, שיש כמה פוסקים שטענו שהדבר לא כל כך טוב (ראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א יו"ד סי' תרח ששמע בשם החזו"א זצ"ל שאין הדבר טוב לקרוא לילד בשני שמות כי פעמים חותם בשטרות בשם אחד ולתורה קוראים אותו בשני השמות, ולכן אם אין בדעת ההורים לקרוא אותו במשך חייו בשני שמות, יש למנוע לקרוא אותו בשני שמות, והבאנו עוד בפוסקים לכאן ולכאן, קחנו ובואה). ולשאלתנו, אם נקרא בפי כל בדרך כלל בשם אחד, אף שנקרא בתעודת זהות בשני שמות או לעיתים רחוקות נקרא בשני שמות, אין צורך לעשות לו 'מי שברך' בשני השמות, כן דעת החזו"א זצוק"ל (הו"ד בשו"ת תשובות והנהגות שם) שהשם אינו מה שקורין אותו פעם אחת בשעה שנולד בלבד, רק אם נקרא כן תמיד זהו שמו, ע"ש. וכן מצינו שבכתובה אפשר לכתוב את השם שנקרא תמיד אף שיש לו שני שמות או משתמשים לעיתים רחוקות בשם זה [והעיד לי תלמיד חכם אחד גדול שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כאשר ערך חופה וקידושין לבתו וכתב בכתובה את השם קיצור שנקראה כך בפי כל (לדוגמא קראו לה שולה בעת הלידה ונקראה שולי בפי כל חברותיה) והסביר לו הרב שמכיון שזה שמה בפי כל אין לחוש לזיוף שטר וכו'. ואם כן גם בנידוננו, אם נקרא בשם זה כל הזמן, אין חשש לברכו בשם זה שזהו למעשה שמו השימושי, ואף שראיה גמורה אין מכאן, סמך לדבר יש, עי' בתשובות והנהגות (שם) בכיוצ"ב. ואולי הוא ק"ו, שהרי לא מדובר בקיצור שם אלא שכך נקרא בפי כל. וע"ע בחוברת 'מרן הרב עובדיה' להג"ר דוד נקי שליט"א (עמ' 47)]. ועיני ראו את מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל עושה 'מי שבירך' בשם אחד שנקרא כך בפי כל ולא מקפיד להוסיף לו את השם השני אף שידע שיש לאותו חכם ב' שמות. ולכן אף מי שקראו לו ב' שמות בעת הברית ואמנם נקרא אצל חבריו וכדו', בשם אחד, ורק לעיתים רחוקות נקרא בשני שמות, כשעושים לו 'מי שבירך' בעלייה לתורה וכיוצ"ב, אין צורך להזכירו בשני שמות ודי להזכירו בשם שנקרא בפי כל.