הנה בשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' נז) כתב שנוהגים הבנים שלא להשתתף בנישואי אמם שנתגרשה מאביהם כשהיא נישאת לאחר. ומדרך הסברא נראה שיש לכך טעם נכון, שכן כל זמן שלא נישאת לאחר יש עדיין תקוה ואפשרות שתשוב אל בעלה הראשון, אבל בנישואיה לאחר נאסרה לגמרי על הראשון, ואין זה מכבוד אביו שבנו יקח חלק פעיל במעשה האוסר עליו את גרושתו. ועוד טעם פשוט למנוע השתתפות הבנים בנישואי אמם, אף אם אינה יכולה לחזור אליו (כגון אלה שנמנו באבן העזר סי' י) משום שכאשר תנשא אמם לאחר מתחייבים בכבודו, שכן חייב אדם לכבד בעל אימו (כפסק מרן ביו"ד סי' רמ סכ"א), ואין זה מכבוד אביו שהוא יקח חלק באותו מעשה המחייבו לחלוק כבוד לאביו החורג. וכל שכן אם הבנים קטנים וגרים עם אמם שבזה המירו דרך קבע כבוד אביהם מולידם באביהם החורג. ולכן, נראה שטוב הוא המנהג להימנע מהשתתפות בנישואי האם, ע"כ. גם בספר אשרי האיש (אבן העזר ח"א עמ' קעד) כתב בשם הגרי"ש אלישיב, שהמנהג שאין הילדים הולכים לנישואי הוריהם בזיווג שני כלל, ואין נפקא מינא אם זה לסעודה או לחלק אחר, ע"ש. ויש שכתב (שו"ת זהב מנחם להגר"מ כשר ח"ב חאהע"ז סי' לו) שטוב וראוי שהילדים ישתתפו בנישואי אמם או אביהם כשמתחתנים פעם שניה, כדי להראות להורה השני שהם שלמים ומסכימים לכך, ועל ידי כן ישרור השלום בבית, ע"כ. ולהלכה נראה שהכל תלוי לפי המצב ואם אחד ההורים מתחתן פעם שניה ודורש שהילדים מנישואיו הקודמים יגיעו לחתונתו והדבר גורם לכעסים וכו', יש להתיר ללכת. ואם אין קפידא והפרעה מצד ההורים יש להימנע מללכת מהטעמים שנזכרו לעיל.
