ישנו מנהג של אנשים שכאשר עורכים 'יום הולדת' מניחים נרות בתוך עוגה כמספר השנים של הילד ולאחר מכן מכבים את הנרות בפיהם, האם יש ענין לא לעשות כן?

בחופת אליהו רבה מובא, שלשה דברים העושה אותם דמו בראשו: היושב בצל הנר, והמכבה נר בפיו, והמשמש לאור הנר. ע"ש. ודברי חז"ל בחופת א"ר מובאים בס' אוצר מדרשים (עמ' קסו אות כא). ועי' בהליכות עולם למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (ח"ז עמ' רמח) שכתב שלא יכבה הנר בפיו אפילו אם אם עומד מרחוק ונושף ברוחו כדי לכבות את הנרות. וטוב שהנשים שמכבות הנר בפיהן בערב שבת, שימנעו מזה. ע"ש. וע"ע ביביע אומר (ח"ט חאו"ח סי' צה סי"ד). ומעתה אף שמכבות נר של מצוה ויש מתירין בזה ע"ש מה שכתב בשם ספר לחם הפנים, ובכל זאת כתב מרן זצוק"ל להזהר בזה, קל וחומר בעוגת יום הולדת שאין בזה שום מצוה, שיש להיזהר ולא לעשות כן. לכן אין לכבות נרות בפה שיש בזה סכנה. וכן אין לתת לקטנים לכבות הנרות בפיהן, ואם רוצים להדליק נרות ולכבותן, יכולים לכבות בידיהם או על ידי דבר אחר רק לא ברוח הפה.