כתב הפרי מגדים (סי' ד מש"ז ס"ק ז) גם יש להיזהר שהקטנים יטלו ידיהם בשחרית כי נוגעים במאכל, ע"ש. והביאו במ"ב (סי' ד ס"ק י). ומשמע קטן בכל גיל. וכ"כ בספר בית ברוך (כלל ב אות כג) לדייק מד' המ"ב (ושם בפמ"ג מבואר עוד שטעם הנט"י בקטנים הוא שלא יגעו באברים בלא נטילה וחמירא סכנתא מאיסורא, ע"ש). והבא"ח (פ' תולדות ש"ר אות י) כתב שיש להיזהר אפי' בתינוקות מפני שפושטים את ידם ונוגעים במאכלים ויטמאום. וכתב עוד שמנהג זה הוא סגולה טובה לקטנים שיגדלו בטהרה ויהיו גידולי הקודש, ע"ש (ועי' בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' א שטעמים אלו שייכים גם בבנות קטנות). ובכה"ח (שם ס"ק כב) כתב שהנזהר מנגיעת הקטן במאכל מיום המילה ואילך, קדוש יאמר לו, ע"ש. ואמנם עי' בש"ע הרב (סי' ד מהדו"ת ס"ב) שכתב שנגיעה במאכלים ע"י קטן שלא הגיע לחינוך נהגו להקל בה. והנזהר מיום המילה, קדוש יאמר לו, ע"ש. וכן היעב"ץ (סידור בית יעקב הנהגת הבוקר, סדר קימה אות יד) כתב שנהגו להקל כל שלא הגיע לחינוך, ומ"מ יש להחמיר בה אפי' מיום המילה. ויש אומרים שהיא אסורה מן הדין, ע"ש. גם בא"א (מבוטשאטש, סי' ד ס"ג) כתב שבקטן שלא הגיע לחינוך אין קפידא של איסור בד' אברים שבראש, ע"ש. ועי' במגדל עוז (על הרמב"ם פ"ז מהל' תפילה ה"ז) שכתב שקטן שאין לו יצר טוב, יש יותר לחוש לרו"ר, ע"ש. ודעת הגרי"ש אלישיב (פניני תפילה, עמ' סד) שיש להקפיד בזה מזמן שמתחיל ללכת, ע"ש. ובקונטרס מצוות חינוך ואיסור שקר (סי"ד) כתב בשמו שראוי ליטול לקטן מהגיל שבו הוא מתחיל להבין מה שמדברים עימו, ע"ש. והגר"ח קניבסקי (דעת נוטה, עמ' קמא) הורה שראוי שיטלו ידיהם מאז שנוגעים בידיהם במאכל בפיהם או בעיניהם, ע"ש. ובשם החזו"א (שם הע' 323) הביא שיש להקדים ליטול את ידיהם לפני שהגיעו לכלל נגיעה, ע"ש. ועי' בקיצור השל"ה (דף סג ע"א) שכתב שנגיעה במאכלים ללא נטילת ידיים, מטמטמת את לב האוכלים אותו מאכל ויכול לעשות עבירה ע"י אותו רוח טומאה ששורה על מי שלא נוטל ידיו ונוגע במאכלים, ע"ש. והביאו ביפה ללב (סי' ד אות כב). וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' א) בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל שחינוך הבנים מתחיל מליטול ידיהם לטומאה ולאו מילתא זוטרתי להיזהר בזה, ע"ש. וע"ע ביבי"א (ח"א חאו"ח סי' א אות יא. ח"א חיו"ד סי' י אות ו), ודו"ק. וע"ע בשו"ת אבני דרך (ח"ג סי' ז). הלכך להלכה, יש להקפיד שגם הילדים הקטנים יטלו את ידיהם. ויש אומרים שהוא מגיל חינוך (מגיל 6-7 כל אחד לפי חריפותו). ואם התינוקות לא בגיל כזה שנוגעים במאכלים כגון שיונקים או ששותים רק 'מטרנה' וכדו', אין חיוב ליטול את ידיהם ובפרט בימי הקור. והנזהר בזה בשאפשר גם בתינוקות, תבוא עליו ברכה, והוא גם סגולה טובה לקטנים שיגדלו בטהרה ויהיו גידולי הקודש.
