עי' בספר פאר הדור לחזו"א (ח"ד עמ' רלב) שכתב דהיה שליח ציבור שאמר 'מלך אוייב' (ללא הדגשת האות 'ה' ונשמע 'אוייב') במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט' והחזון איש לא ענה אחריו אמן, ע"ש. ונראה לומר דשאני הכא שרשאים לענות אמן, דאמן זו קאי גם על שאר הבקשות שאומר. כגון ב'יתגדל' שאומר 'יתקדל' או 'ויתגדש' במקום 'ויתקדש'. או שאומר ב"יהא שמיה רבא", 'יתברך' וכו'. משא"כ בסיום הברכה מכיון ששינה ממשמעות הברכה וטעה בחיתום שהוא חלק מהברכה, לכן לא יענה אחריו אמן, כנ"ל. ועתה ראיתי בפלא יועץ (ערך אמן) שכתב וביותר צריך להיזהר האומר קדיש שיאמר אותו כתיקונו שאם יאמר 'יתקדל ויתגדש' וכדו', שהוא מחרף ומגדף, כיצד יענו אחריו אמן ונמצא שמלבד שענוש יענש על היותו מחרף ומגדף כלפי מעלה, נוסף גם הוא, עונש יושת עליו על היותו גורם לבטל עניית אמנים, ע"ש. ומוכח מיניה דרק שאומר 'יתקדל ויתגדש שמיה רבה' יהיה אסור לענות אחריו אמן. אבל אם אומר 'יתקדל ויתקדש' שביטא את הק' ב'יתקדש' מכיון שאומר חלק כתיקונו, או כעין הדוגמא שהבאנו שם שאינו מבטא את העין שאומר "יתלה" ב"מ, שפיר דמי דהאמן קאי על שאר השבחים 'ישתבח ויתפאר' וכו'. והוא הדין ב'יתקדש', כנ"ל. ועי' מש"כ לי בזה מרן הראשון לציון שליט"א והו"ד בסוף ספרינו שו"ת אשרי האיש (ח"א). וע"ש עוד מש"כ לי בזה הנאמ"ן. עכ"פ בודאי שיזהר לומר התיבות כתיקונן שלא ישבשם. וכמה פעמים נוכחתי לראות שישנם מילים ששנים נאמרות בשיבוש מחמת שהקורא אינו שם לב לקריאתו ואין מי שיעביר עליהם ביקורת והדוגמאות רבות. ולכן תמיד אנו מייעצים שמידי פעם בפעם יעברו מעט על הסידור עם פירושים כדי שידעו מה אומרים וממילא יעזור שלא יאמרו המילים בשיבוש. ולהלכה, בנדון דידן רשאי לענות אמן אחר מי שאומר המילים בשיבושים שמנינו בשאלה.
