בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' קיט) כתב, ובדבר שאלתו, האם מותר לכבד קטנים לפתוח הארון קודש לשם הכנסת ספר תורה והוצאתו. הנה לענין שהקטן יוציא הספר תורה, ודאי אסור, שהרי קי"ל דקטן אסור אפי' להחזיק ס"ת, עי' מ"ב (סי' קמז ס"ק כט). ולא טוב הדבר. וכ"ש להוציאו מהארון קודש. אבל לפתוח הארון ולסגור בשעה שמוציאין, לא ידעתי בזה איסור, אם לא מפני כבוד הציבור. ואם נראה שיש בזה משום כבוד הציבור, אז ודאי אין להניחו. אבל אם אין בו משום כבוד הציבור, לא ידענא איסור בזה, והנח להם לבני ישראל, אם באים לקרב לבבות ולא למחות בתוקף, אבל לכתחילה ודאי כשאין מחלוקות אין נכון ליתן לתינוקות לפתוח הארון קודש, ע"כ דבריו (ובאמת לא ראינו בשום מקום שנהגו הקטנים פחות מבר מצוה לפתוח ההיכל. וצריך לומר דהטעם הוא משום שיש בזה כבוד ציבור). ואמנם עתה ראיתי ביבי"א (ח"ב חאו"ח סי' כח אות ב) שכתב שמכיון שאין כל חובה בהקמת ס"ת אין המקים ונושא הס"ת חשוב כשליח הקהל ומשום הכי מותר להקים ס"ת ע"י קטן פחות מבר מצוה שאין חשש שיפיל הס"ת ח"ו דלא בעינן שליחות בכהאי גוונא, ע"ש. שו"ר בחזו"ע (סוכות, עמ' תנה ס"ד) שכתב דראוי לגבאי בית כנסת להיזהר מאוד שלא לתת ספרי תורה לנערים צעירים לימים לרקוד ולהקיף עמהם פן יפלו מידיהם חלילה, כפי שקרה כמה פעמים, ע"ש. וכ"ה בילקו"י (דיני חינוך הקטן, עמ' מג). וע"ע בזה בשו"ת מראות ישרים (ח"ב סי' מג). ובכלל, כתב בספר הליכות שלמה (מועדים, עמ' תה ארחות הלכה הע' 47) שגבאי בית הכנסת שרוצה לכבד אדם בהגבהת ספר תורה ידקדק תמיד לשאול אותו אם הדבר לפי כוחו כדי שלא יבוא לידי ספק מכשול חלילה, ע"ש. הלכך להלכה, מותר לכבד ילד קטן לפני גיל בר מצוה בהולכת ס"ת והקמת ס"ת ובלבד שיהיה חזק די הצורך שיוכל להגביה שחלילה לא יפול הספר תורה מידו. ובדבר כיבוד בפתיחת ארון הקודש לאדם שחי עם גויה ואמנם הוא מרבה בצדקה ומסייע הרבה לשומרי תורה ומצוות. עי' בשו"ת אגרות משה (אור"ח ח"ב סי' נא) שכתב והנה עיקר הנידון בזה הוא משום איסור חניפה שיש במה שיכבדו אותו בדברים שאין מן הראוי לכבד לבעל עבירה כזו, דמצד עצם ענין פתיחת וסגירת הארון להניח לבעל עבירה ליכא שום איסור וכו'. ואין בזה איסור חנופה, משום שאין בזה שום הסכמה למעשיו אלא רק כבוד שמכבדים משום מעשי החסד שעושה וכו', ע"ש.
