מניין בחצר הבית ובחניון

הנה אעיקרא נראה דמכיון שאין שם בית הכנסת על מקומות אלו, אם כן אין בזה דרך בזיון שהרי הרמב"ם (פי"א מהל' תפילה ה"ח) כתב בהאי טעמא שאין מקצרין דרכן משום שאסור להיכנס בהם אלא לדבר מצוה, ע"ש. ואין זה שייך כ"כ למניינים המתקיימים בחוץ והם עראיים לחלוטין שהרי אסור להתפלל בחוץ כאשר ישנה אפשרות להתפלל בבית הכנסת. ובודאי שביום שיהיה ניתן לחזור מסודר לבית הכנסת כל מי שיתפלל שם, יעבור איסור וכדלעיל, ולכן לא שייך שם קפנדריא. ומה שרצו להביא ראיה מהש"ע דאם היה שביל וכו', זה קאי על מקום שיש עליו שם בית הכנסת ורק מעיקרא היה שביל במקום שניכר דאין בזה בזיון ולכך שרי. אבל הכא עדיפא מיניה שהרי יש על מקומות אלו שם של שביל מעיקרא וככה יחזרו להיות מיד שתסתיים התקופה ודמי למי שעושה מנין במסדרון שיש בבתי כנסיות או במקומות כמו משרדים וכדו', שאין עליהם שם בית הכנסת וכי יעלה על הדעת שאסור להלך בהם לקצר ממקום למקום והכא נמי בנדו"ד, כנ"ל פשוט. ולכן להלכה, אין איסור לעשות במקום כזה קפדנדריא.