ראשית נכתוב היאך מייצרים פריכיות אורז. האורז לא מבושל כלל אלא נתפח קצת על ידי חום ואם כן דינו כדין כוסס את האורז שמברך 'בורא פרי האדמה'. וכ"פ מרן בחזו"ע (ברכות, עמ' קפד). והנה כיום מייצרים פריכיות אורז המצופות בשוקולד וצריך לברר האם מברכים גם על השוקולד. וז"ל מרן בש"ע (סי' רח ס"ז), הכוסס את האורז מברך עליו 'בורא פרי האדמה' ולאחריו 'בורא נפשות רבות'. ואם בישלו או שטחנו ועשה ממנו פת, מברך עליו 'בורא מיני מזונות' ואחריו 'בורא נפשות', והוא שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל, ע"כ. ואם האורז הוא הרוב, מברך עליו כברכת האורז וכמו שכתב המ"ב (שם ס"ק לא) וש"א. ואם כן גם בנדו"ד אף שיש שוקולד, הרוב הוא הפריכיות ולכן צריך לברך 'בורא פרי האדמה' ופוטר את השוקולד. ואף עדיפא מיניה שהשוקולד הוא טפל שבא להטעים את הפריכיות שלא יהיו יבשות, ולכן יש לברך על הפריכיות 'בורא פרי האדמה' ולפטור את השוקולד שהוא טפל, וראה בש"ע (ריש סי' ריב) ובנו"כ שם. הלכך להלכה, על פריכיות אורז מברכים 'בורא פרי האדמה'. ואף על פריכיות אורז המצופות בשוקולד, מברכים 'בורא פרי האדמה' ופוטרים את השוקולד.
