הנה לגבי עצם ההשתמשות בשעון שבת ביום השבת, לך נא ראה למרן גאון ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יבי"א (ח"י חאו"ח סי' כו אות ו. וע"ע בחזו"ע שבת ח"א עמ' צז ועמ' קמ וכן ח"ד עמ' שנט וכן ח"ו עמ' קה) שהביא ד' הגר"מ פיישנטיין בשו"ת אגרות משה (ח"ד חאו"ח סי' ס) דס"ל שאין להתיר בישול ע"י שעון חשמלי שמוכן לכך בערב שבת שע"י שעון חשמלי כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת וכן בכל בתי החרושת ואין לך זלזול לשבת גדול מזה, ע"ש. וכתב עליו מרן זצוק"ל דבמחכ"ת הרי מעשים בכל יום ע"פ רבותינו הפוסקים שע"י שעון החשמל נכבה האור בשבת ואח"כ נדלק בעצם יום השבת ולית דחש להא משום זילותא דשבת. ומה בין הבערה לכיבוי ולבישול וכו', לאו חדא מילתא היא, ובע"כ שלא אסרה תורה בשבת אלא עשיה, אבל גרמא שרי. ומש"כ שהוא בכלל אמירה לעכו"ם, ליתא, דהא גבי דליקה אסור לומר לעכו"ם לכבות ואילו גרם כיבוי מותר אפי' על ידי ישראל ואין לנו להוסיף גזירות חז"ל וכל שמצד הדין מותר, אין לנו לאוסרו. ואין לומר שאם היה שעון שבת בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרים דבר זה, דזה אינו, דכל יסוד אמירה לעכו"ם בשבת היא שלא תהיה קלה בעיניהם ויבוא לעשות מעצמם, ואילו בשעון שבת מתוך שהתרנו רק באופן זה, איכא היכרא וקדושת השבת ניכרת בזה וכו', ע"ש. והן אמת שברור ופשוט הוא דכוונת מרן זצוק"ל לדברים שנתפשטו וראו בהם רבותינו צורך ממש כדוגמת אור, מזגן, פלטה. אבל לא הרחיבו כן למדיח כלים חשמלי ולקומקום שאפשר להסתדר בלעדיהם, שהרי אפשר לשטוף הכלים בידיים ויש כיום מיחם חשמלי שמספיק לכל השבת, כי אם כן, אין לדבר סוף והשבת תיראה כיום חול. דאם נתיר יבואו גם להשים שירים בטייפ או רדיו דיסק המופעלים בשעון שבת וכן מכונת 'פופקורן' על שעון שבת, ובטל כבוד השבת. וכמו שכתב מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו אוצר דינים לאישה ולבת (עמ' שנח) וז"ל, ובודאי שמצד ההנהגה אין להורות היתר להפעיל מדיח חשמלי על שעון שבת, דאם כן, בואו ונתיר שיפעילו טייפ על שעון שבת וישמעו שירים בקולות וברקים ובטל כבוד השבת. ובפרט בענייני חשמל יש לנו לחוש ולהחמיר ככל האפשר כל שאין צורך הכרחי בדבר, ע"ש. וראה עוד בלשון הזהב של הרמב"ם (פרק כד מהל' שבת הי"ב) שכתב, אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה. אמרו, ומה אם הזהירו נביאים וציוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול ולא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר (ישעיה נח, יג) "ודבר דבר", קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת ובטל הטעם שנאמר בתורה (שמות כג, יב) "למען ינוח", ע"כ. וד' הרמב"ם בודאי שייכים לענייננו [ומה שמרן זצוק"ל בספרו חזו"ע (יו"ט, עמ' נד) כתב שמותר לאפות בתנור חשמלי ביום טוב כאשר נדלק בשעון שבת שהוכן מערב יום טוב, וכן הדין לענין מיקסר להפעילו על ידי שעון שבת ביום טוב, ע"ש. צ"ל דמה שהתיר במיקסר (דתנור ראינו גם בשבת שמקלים ע"י שעון שבת ואף אחד לא עורר שיש בזה זילותא דשבת והיינו טעמא שכיום דרך החימום בהרבה בתים הוא ע"י תנור, לכן לא הוי זילותא) מכיון דהוי לצורך נפש ביום טוב איכא בזה פחות זילותא, ועוד שיש שהתירו להשתמש בחשמל בכלל ביום טוב שמא הוי קיל טפי. ועדיין צל"ע בזה שהרי ראינו שגדרו יותר באיסורים ביום טוב שקילא בעיני אנשים, וי"ל]. וע"ע בחזו"ע (שבת ח"ה עמ' רלח) שכתב שאסור לערוך רשם קול ('טייפ רקורד') מערב שבת בשעון שבת באופן שהכלי ישמיע מעצמו נגינה בשבת שזה הוא בכלל גזרת חז"ל, שמא יתקן כלי שיר. והוא חשש שחשש הערוך השלחן (סי' שלח ס"ה). והוסיף שם מרן זצוק"ל בבאו' דאיכא גם חשד וגם משום זילותא דשבת ואוושא מילתא, ע"ש. שו"ר למרן שליט"א בשו"ת הראשון לציון (ח"ב סי' מו) שכתב וז"ל, ולפי זה יש לדון אם אפשר להתיר במקום צורך להדליק מאוורר או מזגן בשבת בשינוי כלאחר יד, במי שמצטער הרבה מהחום בעת שלומד, דלכאורה אחר דהוי שבות דשבות במקום צורך, אף בישראל יש להקל בו. אולם אף שבעיקר הדין יש לצדד בכ"ז וכנ"ל, למעשה אין ספק שהוראה כוללת כזו לרבים עלול לצאת ממנה מכשול של זלזול בהלכות שבת החמורים, שבכל דבר יעשו בשינוי, ויקלו ראש ח"ו באיסורי שבות, ובענייני חשמל. ומי יקבע מהו נקרא במקום צורך ומהו שלא במקום צורך, אטו כל אחד שמרגיש בחום היום יוכל להקל בדבר, ובפרט שיכול לילך למקום שיש בו אויר מוצל, וכדו'. ואין לזה קשר להאי כללא שאין גוזרין גזרות מדעתינו, שכבר כתבנו שבדבר שפשט איסורו בכל ישראל על דעת כל חכמי הדור, אין ליחיד להורות קולא בדבר ברבים, שזו בכלל פריצת גדר, ואי אפשר ליתן תורת שינוי ביד כל אחד, שאין הכל בקיאים מהו שינוי, וגם י"א שעשייה במרפק אינו בכלל שינוי, ועוד מה גדר במקום צורך, וכבר המליצו על כגון דא שהוא בכלל ש"ע החמישי, ועובדה שאין אחד מגדולי הדור שאמר כן לרבים להתיר להדליק מאוורר בשבת בשינוי. ולא דמי למה שהקלנו בילקו"י לשאת שעון יד אלקטרוני בשבת, דבזה אין שום פירצה בחומת השבת, משא"כ בנדו"ד. והדבר נתון לשיקול דעת של מורה הוראה מובהק שלמד ש"ס ופוסקים, ולא למד רק בספרי מחברי הזמן בלבד, ומזקנים אתבונן. וחלילה לתת תורת כל אחד בידו להורות ולדון בדברים תמוהים. וכבר נתבאר בש"ע (יו"ד סי' רמב) שאין לחכם להתיר דבר התמוה לרבים. ואף שהש"ך (שם ס"ק יז) כתב שכ"ז הוא דווקא כשהדבר נוגד את הסברא, אבל כשיש טעם וסברא לדבר, או שמוכיח כן המורה מן הספר, לית לן בה. וכן העלה בשו"ת כרך של רומי (סי' א). וראה בזה בשו"ת יבי"א (ח"ז חיו"ד סי' מא אות ד). אולם בכגון דא, הרי גם אם יסביר את טעמי ההיתר, עדיין ישאר הדבר תמוה בעיני רבים, והיאך אפשר להתיר להדליק מאוורר או מזגן על ידי ישראל בשינוי. תדע, דאם לא כן, בואו ונתיר להדליק חשמל או אש בשבת ח"ו על ידי שניים שעשאוה ובשינוי, דלכאורה הוי שבות דשבות על ידי ישראל, אטו נוכל להתיר דבר כזה. זה בודאי שלא יעלה על לב להתיר בכגון דא. ועל כרחך דכל דבר שהרגילות לעשות הדבר בצורה רגילה, אין להורות קולות לעקור רוב דיני שבת דאורייתא, מצד הנהגה ברורה ומסתברת וכו'. לכן משום זילותא דשבת ושלא לפרוץ חומת השבת, יש להימנע ולא להורות לכתחילה לעשות כן וכו', ע"ש. ומה ששמעתי שיש חוששים בנדו"ד משום שהיה, היא משום הא, לא איריא, ע"פ מש"כ מרן זצוק"ל בספרו שו"ת יחו"ד (ח"ב סי' מד) בנידון הפלטה. וע"ע בספרו חזו"ע (שבת ח"א עמ' מד והלאה), ע"ש ודו"ק. שו"ר שכ"כ בהדיא בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' כט) בנידון השאלה שלנו שיש בזה איסור שהיה וזילותא דשבת וחשש מכשולים במקום שאינם בני תורה, ורק במקום צורך גדול או מצוה וע"פ שאלת חכם מורה הוראה מובהק יש לדון, ע"ש (ודרך אגב יש לציין שגדולי ישראל יצאו נגד מכון מסויים שהתיר כל מיני פתרונות הלכתיים לשבת בטענה דנפיק חורבא מיניה, מלבד שגם על עצם דבריהם יש לדון. עי' בזה בספר רשפיה רשפי אש). והערני הגרש"ר שליט"א וז"ל, לענ"ד מעיקרא השאלה לא מתחילה משום איסור מוקצה מחמת חסרון כיס כמובא בילקו"י (סי' שח) וכן בשו"ת אול"צ שכלי חשמל אסורים משום מוקצה מחמת חסרון כיס למעט מאוורר וכדו'.
