בספר שלחן שלמה (סי' שיח סעי' ס אות ב) כתב שאין למנוע מהילדים לעשות בועות בלוני אויר במי סבון וכדו', בשבת, שהרי הבלונים אין להם קיום, ע"כ. גם בספר עריכת שלחן (להגר"מ קורח, עמ' קיד) כתב שאין איסור להוציא בועות לאויר ע"י נוזל של סבון, ע"ש. וראיתי למרן רבינו עובדיה יוסף בספרו חזו"ע (שבת ח"ד עמ' קסב והלאה) שכתב לגבי שימוש בסבון בשבת וז"ל, ואע"פ שבשעת רחיצת ידיו, מי הסבון מעלים קצף רב, מ"מ כיון שאינו אלא לשעה קלה, אין לחוש בזה לאיסור מוליד וכמש"כ בגינת ורדים (כלל ג סוס"י יד) שכיון שאין הקצף מתקיים, שאינו אלא לשעה בלבד, ורוח עברה ותטהרם, שפיר דמי. וכ"כ הרב קצות השלחן (סי' קמו, בדה"ש עמ' נח) שמותר לרחוץ כלים בנוזל של מי סבון, ואע"פ שמעלה קצף בשעת הרחיצה, אין לחוש לקצף כיון שאינו אלא לשעה קלה ועובר תיכף ע"י שטיפת מים. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ו סי' לד אות יד עמ' קלד), שאף הנוהגים להחמיר בסבון, מ"מ מקילים במי סבון בהיות דלא שייך נולד על ידי הקצף וכו', ע"כ. וא"כ כל זה גם בנדו"ד שאין לבועות אחיזה ולאחר מספר שניות הם נעלמות, ליכא בזה איסורא דנולד. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' רצא אות ז) מש"כ בזה, וי"ל. ולהלכה, מותר לעשות בשבת בועות בלוני אויר במי סבון.
