איתא בש"ע (סי' רב סי"ג) אגוז המטוגן בדבש ונקרא 'נואינדו', מברך עליו 'בורא פרי העץ', ע"כ. ומקורו ברוך מד' התוס' (ברכות לח: סד"ה משכחת), רבינו יונה (ברכות כז. ד"ה ושלושה), הרא"ש (שם פ"ו סי' טו) ועוד ראשונים. והיינו טעמא שהדבש טפל משום שאינו בא בשביל עצמו, כי אם בשביל ליתן טעם באגוז. וא"כ הוי האגוז עיקר והדבש טפל ומברכים כברכת הפרי (יעויין בב"י שם ובמ"ב שם ס"ק סז). וא"כ, ה"ה בענייננו שהסוכר לא בא בשביל עצמו אלא להטעים הבוטן, האגוז וכו', לכן הוא טפל ומברכים כברכת הפרי. וכיוצ"ב כתב הבא"ח (פ' פנחס ש"ר סי"ב) וכה"ח (שם אות צט), ע"ש. וכ"פ בהליכות עולם (ח"ב עמ' קג) ששומשמין שנתנם בדבש או בסוכר נעשה מהם מיני מתיקה והרוב הם שומשמין מברך עליהן 'בורא פרי האדמה'. אבל אם הרוב הוא דבש והשומשמין מעטים, מברך עליהן 'שהכל נהיה בדברו'. ואגוזים שטיגנם בדבש מברך עליהן 'בורא פרי העץ', ע"ש. וא"כ כ"ז ה"ה לבוטן או לפקאן מסוכר וכל כיוצ"ב שמברך עליהם כברכת הפרי ולא מברך על הסוכר. שו"ר בספר חשוקי חמד (ברכות לח:) שנשאל מהי ברכתם של בוטנים המצופים בשכבת סוכר. והביא מש"כ התוס' (ברכות לח: ד"ה משכחת) וז"ל, ונראין הדברים שכל דבר שהוא כל כך טוב מבושל כמו חי וחי כמו מבושל כמו מיני קטניות וכן תפוחים יש להן ברכה הראשונה שכל כך שוין מבושלין כמו חיין וכו'. וקרא וסלקא וכרוב וכיוצא בהן שטובין יותר מבושלין מחיין כשהן חיין מברכין עליהם 'שהכל' ומבושלין 'ב"פ האדמה'. וכן אותן ערמוניות וחבושים שאינן ראוין לאכלן חיין כמו מבושלין, בתחילה מברכין עליהן 'שהכל' ומבושלין 'בורא פרי העץ'. אך אותן ערמוניות שקורין 'לומיברד"ש' מברך עליהן 'בורא פרי העץ' אפי' בתחילה. ואגוז מטוגן בדבש, מברך עליו 'בורא פרי העץ' דאגוז עיקר, ובש"ע (סי' רב סי"ג – יד) מחלק במצב האגוז קודם הטיגון אם הוא אינו ראוי לאכילה כגון אגוז רך שמבשלים בדבש מברך עליו 'שהכל', אבל אם הוא פרי גמור מברכים עליו הברכה הראויה. ואם כן גם בענייננו הבוטנים הם העיקר והציפוי בטל להם, ומברכים עליהם 'בורא פרי האדמה'. וכל זה הוא דווקא אם העיקר הם הבוטנים, אולם אם העיקר הוא הציפוי וכוונתו לציפוי הסוכר או השוקולד אז ברכתו 'שהכל', משום שהבוטנים טפלים לסוכר או לשוקולד. והבא"ח (פ' פנחס ש"ר אות טו) כתב דיש נוהגים לקלף את הציפוי ומברכים על כל אחד לחוד, ע"ש. הלכך להלכה, מברכים על פקאן מסוכר, בוטן מסוכר, וכל כיוצ"ב כברכת הפרי (אגוז 'בורא פרי העץ', בוטן 'בורא פרי האדמה' וכן כיוצ"ב).
