האם מותר לפתוח בשבת חבילת נייר 'טישו' במקום המנוקב המיועד לפתיחה?

הנה בשאלה זו יש לדון מכמה אנפין. מצד קורע אין בזה שהרי בתוספתא (שבת פ' יז ה"ט) מובא, קורע אדם את העור שע"פ החבית של יין ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק, ע"כ (זינוק פירושו כמעין מרזב, ואסור לעשות כן משום שהוא עושה בכך כלי). ותוספתא זו הובאה בב"י (סי' שיד) ובמ"ב (שם ס"ק כה). והקשו על תוספתא זו דקריעה שלא על מנת לתפור אסורה עכ"פ מדרבנן וא"כ מדוע מותר לקרוע את העור לכתחילה. ובש"ע הגר"ז (סי' שמ סי"ז) כתב לתרץ דלא נאמר איסור קורע אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו כגון בגד הארוג וכדו', אבל עור הוא גוף אחד ולא שייך בו קריעה. וכן הוא הדין בקריעת נייר וניילון וכל כיוצ"ב, ע"ש. וכ"כ בספר תהילה לדוד (סי' שמ סי"ז). וכן הסכים לדבריו בכה"ח (סי' שמ ס"ק פה). וכ"נ מד' מרן זצוק"ל בספרו חזו"ע (שבת ח"ה עמ' פח). וכ"כ להדיא בחזו"ע (שבת ח"ג עמ' שעח). וכ"פ שם לענין קריעת צמר גפן, ע"ש. וכ"פ בשש"כ (עמ' רו). וכ"פ בשו"ת אול"צ (פכ"ז תשובה ז ד"ה וכן). וע"ע בש"ע הגר"ז (סי' שיד סי"ב). ולגבי איסור מחתך, הכא לא חשיב מחתך במידה שהרי אינו מתכוין לחתוך במידה מסויימת אלא פותח במקום הנקב שהוא נח יותר לפתיחה, ואם כן אין בזה איסור, וכמש"כ בספר בנין שבת (עמ' קסד) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לגבי הפרדת גביעי לבן וכיוצ"ב שאינו מקפיד לחתוך את הגביעים לפי מידה בקו ישר וכל כוונתו להפרידם במקום נח ואין בזה משום מחתך. וכ"פ מרן זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ד עמ' רנד). וכ"פ בשו"ת אול"צ (פכ"ז תשובה ז ד"ה וכן). ואין לחוש בזה גם משום מתקן מנא או איסור קורע, ע"ש. וע"ע בשו"ת יבי"א (ח"ט עמ' שסא בהערות על האול"צ אות קפה/א) שכתב שאין בקריעת נייר טואלט איסור תורה משום מחתך שמכיון שהחותך את הנייר לא היה מקפיד אם היו עושים את הנקבים בנייר, הן יותר ארוך הן יותר קצר וחותך רק במקום שנח לו, אין לזה שייכות למלאכת מחתך. וכ"כ בשש"כ בשם הגרש"ז אויערבאך (תיקונים ומילואים עמ' מ הע' נ). וכ"כ בשו"ת שמש ומגן (ח"א ריש עמ' ט) ועי' בשש"כ (פ"ט הע' לג). גם בסוגיית דהתוספתא דלעיל כתבו בש"ע הרב (סי' שיד סי"ב) ובערוך השלחן (שם ס"כ) שהטעם שהתירו קריעת העור ואין בזה משום מחתך כיון שאינו מקפיד על המידה, ודמי לחותך קשרי השפוד (שם ס"ט) דאין בזה גם סתירת כלי, ע"ש [ומה שלא כתב שם ביבי"א שיש בזה איסור קורע הוא משום דאזיל לשיטתיה דלעיל שאין איסור קורע בנייר]. ואם כן, ה"ה בנדו"ד, יש להתיר לפתוח את חבילת ה'טישו'. וכן אין לחוש בזה לסותר, כי עדיין שם כלי על הניילון העוטף את ה'טישו'. ועוד שהוא כלי גרוע דאמרינן בו לכו"ע שאין בנין וסתירה בכלים (יעויין ש"ע סי' שיד ס"א). וכן אין שם כלי עליו משום שהוא עומד לזריקה כמבואר בכמה וכמה פוסקים. ואין לחוש גם לאיסור בונה דאולי הפתיחה משוי ליה כלי, זה אינו, דשם כלי יש כל הזמן על העטיפה שהרי היא משמשת לכיסוי ה'טישו' ואין בזה עשיית כלי מחדש, כמבואר כיוצ"ב בשש"כ (פ"ט הע' ז והע' י). ואין בזה גם מתקן מנא דדמי גם לחותלות של תמרים כמבואר בש"ע (סי' שיד ס"ח. ועי' בזה בארחות שבת פי"ב הע' יב). וראיתי גם למי שכתב (הלכות שבת בשבת פי"ד סל"ג הע' 75) שגם להאוסרים משום מחתך בנדו"ד, אם אינו פותח עד הסוף, אין איסור בדבר. וע"ע בחזו"ע (שבת ח"ג עמ' קי, וח"ה עמ' שסה ועמ' שסז) ובמנחת שלמה (סי' לב) ודו"ק. וגם אם קורע במקום שיש כיתוב (יש כאלה ניילונים העוטפים את ה'טישו' שהמקום של הכיתוב מופיע בדיוק במקום הנקב וע"י שקורעים במקום הנקב המילים מתחלקות לשניים). אין לחוש בזה משום מוחק, משום שהוא לא ע"מ לכתוב וכן הוא מקלקל במחיקת האותיות ואינו חפץ בכך. ואם כן הוי פסיק רישיה דלא איכפת ליה במלאכה דרבנן. וכ"ש לפי מש"כ הרמ"א (בתשובה סי' קיט) וכן בשו"ת מהר"ש (סי' כו) שכל שאינו מוחק את האות ומוציאה מן העולם, אלא רק מפרידה לחלקים אין בזה איסור מוחק (ועי' בהל' כותב ומוחק בחזו"ע שבת ח"ה, מה שהאריך בכיוצ"ב). ובפרט שבכהאי גוונא הוי מחיקה לאחר יד (ראה דגמ"ר סי' שמ) ואם כן הוי פסיק רישיה בתרי דרבנן וקיל טפי. ולכן להלכה, מותר לפתוח בשבת חבילת נייר 'טישו' אפי' במקום המנוקב המיועד לפתיחה. ולאחר כותבי כל זאת, המציא לידי מרן הראשון לציון הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א תשובה שכתב בזה מיום י"ב טבת תש"פ. וז"ל, לכבוד היקר והנעלה ה"ה ר'… נר"ו. מה ששאל אודות דין פתיחת חבילת 'טישו' בשבת, ובאיזה אופן יש להתיר. תשובה: נכון לפתוח את החבילה דרך קלקול, ולא יקפיד לפתוח דרך הפתח הקבוע, כי מאחר ומשתמשים בחבילה זו זמן ממושך, כמה ימים, נראה הדבר כעושה כלי ובית קיבול לנייר 'טישו', ואף שיש מקום לצדד שגם בזה מותר, כיון שבסופו של דבר הכל נזרק, ודמי לקופסאות שימורים, מ"מ היכא דאפשר בנקל להחמיר בדברים כגון אלה, אדרבה, המחמיר תבוא עליו ברכה, ויקרע דרך קלקול, או מהצד, ע"כ (ובתשובה שיש בידי האריך בזה ואין המקום כאן להביאה). ומ"מ שמחתי שזכיתי לכוין לדעתו שהדבר מעיקר הדין מותר. ורק הוסיף שהמחמיר בזה לפתוח דרך קלקול ולא בפתח המנוקב, תבוא עליו ברכה.