בשאלה זו ראיתי שנשאל הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל והשיב שהשתתפות בסעודת הברית עדיפה על ההשתתפות בברית עצמה שהרי לענין סעודת הברית כתב הרמ"א (יו"ד סי' רסה סי"ב) וז"ל, ונהגו ליקח מנין לסעודת מילה, ומקרי סעודת מצוה, וכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה הוי כמנודה לשמים, ע"כ. ולא מצאנו חומרא כזו לגבי מי שאינו משתתף בברית עצמה ומעלת ההשתתפות בברית היא כמו כל מצוה שיש ענין לעשות אותה "ברוב עם הדרת מלך", ע"ש. והגאון הדיין המצויין ר' אליהו בוחבוט שליט"א הוסיף לי: יעוין בספר באר אליהו על אבן העזר (סי' נז) שכתב שמעמד הברית עדיף כיון שנמחלים כל עוונותיו וגם משתתף במעמד שנכרתו בו י"ג בריתות. וכותב שם שהכל הולך על מעמד הברית שבו מופיע אליהו הנביא. אמנם, אם ראובן הוזמן לברית ואין לו אפשרות לבוא רק למעמד הברית או לסעודה, בכה"ג יבוא לסעודה שעליה נאמר שיהא בנידוי, אבל במי שיש לו אפשרות לבחור נראה שעדיף לבוא למעמד הברית, ע"כ. ועתה ראיתי בספר אשרי האיש להגרי"ש אלישיב (יו"ד ח"ב עמ' עז) שכתב, כשיש לו הברירה להשתתף רק בחלק אחד של הברית, או בברית עצמה או בסעודת הברית, עדיף להשתתף בזמן שאליהו הנביא שם, דהיינו בשעת הברית, ע"ש. והן אמת שיש לפלפל בזה טובא וסברת הגר"נ קרליץ קרובה יותר להבנה. אבל אחר שראינו שיש בזה מח', מה שיעשה יש לו ע"מ שיסמוך. וע"ע ביביע אומר (ח"ד חיו"ד סי' יט) ובספר ארחות יושר (פ"כ).
