ברכת מעין שלוש ובורא נפשות מה יקדים

למעשה, נראה דמי שאכל עוגה בשיעור כזית (27 ג') ומעלה, ו'חלוה' בשיעור כזית ומעלה, יברך תחילה 'על המחיה' וישתה מים בשיעור רביעית (81 מ"ל), יברך 'בורא נפשות' ויכוין לפטור גם את ה'חלוה'.

מקור: השאלה נשאלה בעקבות פסקו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ב עמ' קח) שכתב שהאוכל פרי האדמה ועימו פת הבאה בכיסנין או פירות משבעת המינים, יברך תחילה 'בורא נפשות רבות' ואחר כך ברכה 'מעין שלוש'. ואם קדם וברך 'מעין שלוש', שוב לא יברך 'בורא נפשות רבות' שספק ברכות להקל מכיון שמזכיר בה 'ועל תנובת השדה' שכולל את הדברים שברכתם 'בורא פרי האדמה', ע"כ (וחזר על פסקו בחזו"ע ברכות, עמ' רג. ודין זה אף אם אינו כיון בפירוש לפטור פירות האדמה בברכת 'מעין שלוש' כמבואר שם). ואם כן גם כאן ה'חלוה' שהיא תערובת של שומשום וסוכר שמא נכללת בכלל 'תנובת השדה'. ואולי יש לומר שמכיון שנשתנית ברכת ה'חלוה' ל'שהכל נהיה בדברו' בעקבות שיש כאן תרתי לגריעותא (גם שומשום כתוש וגם סוכר ושאר חומרים ופנים חדשות באו לכאן) ממילא לא נכלל בכלל ברכת 'פרי האדמה' שיהיה חשיב בגדר 'תנובת השדה'. ומאידך גיסא שמא יש לומר מכיון שסוף סוף ברוב ה'חלוות' יש תערובת של כ-50 אחוז שומשום לכן שפיר הוי בגדר 'תנובת השדה'. ועוד שמשמע ממרן זצוק"ל דמי שמברך על 'חלוה' 'בורא פרי האדמה', יש לו ע"מ שיסמוך (עי' הליכות עולם ח"ב עמ' קא, ודו"ק). ולעת עתה, לא ראיתי למי שכתב בזה בפירוש.