חתונה ביום או בלילה

ונהפוך הוא לכתחילה הטוב ביותר הוא לעשות חופה ביום, אלא שבזמן אין שום בעיה הלכתית לערוך חופה אף בלילה, אבל לא שהלילה עדיף על היום ושהיה לכם מזל טוב.

מקור: מובא בבאר היטב [אה"ע סימן כו ס"ק ד] בשם שו"ת הרא"ם [מים עמוקים ח"ב סימן לה] שיש ספק בקידושין שנעשו בלילה. ולמד כן מגט שניתן בלילה שפסול כדעת הא"ז שהביא שם דכתיב 'ויצאה והיתה'. וכן כתב בכנה"ג [סימן קל"ז] שהיה מנהג בעירו לקדש בלילה וביטל המנהג. ובפ"ת [שם ס"ק ז'] הביא שכן דעת המהר"י מינץ [סימן נ"ז בסדר הגט] וז"ל: אשה שקבלה גטה בלילה אינה מגורשת וספק אם הוא קידושין כו' עכ"ל. ובפ"ת תמה על דברי הבאר היטב הנ"ל שהביא דברי הרא"ם וכנה"ג כאן בסתם, ואילו בסימן קכ"ג [ס"ק ט'] העתיק דברי הפוסקים וראיותיהם דמותר ליתן גט בלילה הלא הם רש"י המהרח"ש הרדב"ז ועוד, ונשאר בצ"ע.

ובתרומת הדשן [סימן רמ"ח] כתב וז"ל: וכן ראיתי א' מהגדולים שפסל גט שנתן לאחר שהתפללו קהל "ערבית" אף על פי שהיה עדיין "יום", וכ"כ לי א' מהגדולים בתשובה, שגדול א' רבו פסל גט שנתן לאחר ערבית וכו' עכ"ל. ולפי האוסרים גט בלילה ה"ה לקידושין מבעוד יום אחרי תפילת ערבית לא מהני. וכיוצא בזה כתב בשו"ת מחנה ישראל [סימן סט] אחר שכתב לדחות טענות החולקים על הרא"ם ודעימיה העלה דלא מהני כלל קידושין בלילה ותמה על הרב פרח מטה אהרן ז"ל [ח"ב סי' ל"ה] שלא הביא דברי הרא"ם ודעימיה. ובשדי חמד [מערכת חתן וכלה אות כד'] כתב דלכתחילה ודאי נכון לעשות חופה ביום, ומ"מ אין לאסור חופה בלילה מדינא ע"ש.

ובשו"ת יביע אומר [ח"ה יו"ד סימן כ] כתב שמנהג ירושלים עה"ק שמדקדקים לעשות החופה והקידושין לפני שקיעת החמה, וכמ"ש בספר פרי האדמה ח"ד [כ"ב ע"ג] שמעולם לא נהגו בעה"ק ירושלים לסדר קידושין בלילה, ומסתמא לא התירו גאוני ירושלים לעשות כן. ע"ש. מיהו, הגרע"י זצ"ל בתשובה אחרת [ח"ה אה"ע סימן י אות ד] הביא כמה שו"ת מאחרוני הזמן שהתירו בשופי קידושין בלילה ושכן המנהג בימינו: שו"ת חוקי חיים גאגאין [סי' מט], שואל ומשיב תנינא [ח"ב סי' ע], שו"ת קול אליהו [ח"ב דף ק סע"א], שו"ת לב חיים [ח"ב סי' צז] ועוד אחרונים ע"ש. והנה, הגר"ע איגר זצ"ל בשו"ת [ח"ב סימן ע"א] נשאל על המנהג בכמה מקומות לאחר החופה עד הלילה "ומקדשים בלילה", אם נכון לעשות כן. והשיב, דדבר זה אין לו יסוד לא בראשונים ולא באחרונים, רק בשו"ע אה"ע [סימן קכ"ג] ברמ"א שכתב שאין "לגרש" לכתחילה בלילה, ומקורו מדברי המהר"י מינץ והרא"ם הנ"ל וכו'.

והביא שם ליישב המנהג דלא כמותם דהא עיקר יסודו דהרא"ם דגט פסול מדקי"ל כר"א ביבמות [קד, א] דחלצה בלילה פסול, א"כ י"ל דמה דאמרינן בפ"ק דקידושין דקידשה בלילה, היינו כת"ק דר"א ביבמות שם דס"ל דחליצה בלילה כשרה וכו'. והוסיף דבשער המלך [ריש הלכות גירושין] כתב ליישב דס"ל לרא"ם דבקידושי כסף לא מקשינן "ויצאה והיתה" דרק בקידושי שטר מקישנן דומיא דגט ע"ש. וסיים הגרע"א דלמנהגנו היום שמקדשים "בכסף" מותר לקדש בלילה. יעו"ש. וה"ה לימינו שמקדשים בטבעת דלא מקשינן "ויצאה והיתה".

ושו"ר, בשו"ת רב פעלים [ח"א אה"ע סימן ו] אחר שפלפל בעניין העלה דלענין הלכה אין לחוש בקדושין של לילה, אם הם בכסף, ואפילו מדת חסידות ליכא בזה, ושכן המנהג פשוט בבגדאד, לקדש בלילה תמיד, ואין פוצה פה ומצפצף כלל, ע"ש. וגם לסברת המקישים קידושין לגט משום "ויצאה והיתה" יש להתיר קידושין בלילה כיון שהאיסור בגט בלילה הוא משום התחלת דין כיון שגובה כתובתה ואין דנין בלילה. אמנם אומר הגרע"א [שם] שלא שייך לומר היקש "ויצאה והיתה" במילתה שנלמד מסברא, דכיון שטעם של התחלת דין לא שייך בקידושין לא אמרינן ההיקש הנזכר. וגם אם נתעקש ללמוד ההיקש, היום נוהגים ג"כ לדון בלילה כמבואר בהלכות דיינים [חו"מ סימן ה ס"ב] מכמה טעמים ואחד מהם הוא דעצם הגעת הצדדים לבית הדין בלילה נחשב שקיבלו את הדיינים על עצמם שידונו אותם בלילה. ולפ"ז ה"ה לקידושין שהחתן וכלה התרצו להתחתן בלילה ע"ש.

לאור האמור זכינו לכמה היתרים לקדש בלילה:

א. יש לסמוך על כל הני פוסקים הנ"ל המתירים לכתחילה נתינת גט בלילה, וה"ה לקידושין.

ב. היום שמקדשים בטבעת או אפילו מי שיקדש בכסף, לא מקישינן קידושין לגט שהוא בשטר אלא לעניין קידושין בשטר בלבד. וכנ"ל.

ג. משום תחילת דין, יש לסמוך על כך שהתרצו החתן וכלה להתקדש בלילה כמו בדיינים.