כתיבת ספר תורה בזמן הזה

גם אם ירש ספר תורה מאבותיו מוטלת עליו המצוה לכתוב ספר תורה בעצמו או על ידי שלוחו. ובזמן הזה עיקר מצות כתיבת ספר תורה מתקיימת בהדפסת חומשים וגמרות וכתיבת והדפסת ספרי הלכה. והמהדר ישתדל לכתוב ספר תורה ממש. מקורות:

בפרשת וילך (דברים לא, יט) נצטווינו במצות כתיבת ספר תורה בפסוק, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. וכך אמרו בגמ' סנהדרין דף כ"א ע"ב בשם רבה. אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה. וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם (הלכות ספר תורה פרק ז הלכה א) ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רע סעיף א.

הרי שלומד רבא ממילת 'לכם' שהמצוה היא שכל אחד ואחד מישראל יכתוב לעצמו ספר תורה, ומוסיף חידוש נוסף, שאפילו אם הניחו לו אבותיו בירושה ספר תורה, לא קיים המצוה מפני שיש בזה חסרון של 'לכם' אלא מחובתו לכתוב ספר תורה נוסף, וכבר תמהו רבותינו, והלא מכיון שירש את אביו, והספר תורה נעשו 'שלו' מדוע לא מתקיימת בזה מצות כתבו 'לכם'. והרי זה פשוט שאם הניח לו אביו ארבעת המינים ודאי שמקיים בזה הבן שירש את אביו את מצות ולקחתם לכם, אם כן מה החילוק בזה בין מצות כתיבת ספר תורה למצות אתרוג.

ומתרץ בהגהות התורה לשמה (וכך מתרצים עוד אחרונים) שכוונת ציווי כתיבת ספר תורה היא שיתרבו הספרים בעולם, כדי להגדיל תורה, ולכן לא יתקיים רצון הבורא אלא על ידי שיכתוב כל אחד ואחד ספר תורה לעצמו, ולא כשירש הספר מאביו.

מה שאין כן מצות ארבעת המינים, עיקר המצוה שיהיה האתרוג שלו, ולכן אין הבדל אם ירש או קנה מכספו, כי אין עיקר המצוה שיתרבו קוני ארבעת המינים.

ובזה תתבאר דעת הרא"ש בהלכות ספר תורה (סימן א') שמחדש חידוש גדול, שלא נאמרה מצוה זו שיכתוב האדם 'ספר תורה' אלא בדורות ראשונים, שהיו רגילים ללמוד מתוך הספר תורה ממש, אבל בזמננו שעיקר לימוד התורה הוא מתוך הספרים המודפסים עיקר מצוה זו מתקיימת ב'הדפסת' חומשים גמרות וספרי הלכה ופירושים.

אומנם בב"י (סימן ר"ע) פיקפק בדבריו וכתב שנראה שלא בא אלא לחדש לנו חיוב כתיבת חומשים ומשניות וגמרות ופירושיהם. רצה לומר שעיקר המצוה עדיין מתקיימת רק בכתיבת ספר תורה, אלא שיש מצוה נוספת בהדפסת חומשים וגמרות וספרי הלכה ופירושיהם. מכל מקום להלכה הביא מרן את דבריו בשו"ע סימן ר"ע סעיף ב' בלא פקפוק וז"ל: "האידנא, מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".

מעתה יש לדון בדעת הרא"ש ומרן השו"ע שהביא דבריו לכלה, אם מקיימים בזמן הזה מצות כתיבת ספר תורה בכתיבת ספר תורה ממש, או שמאחר שהרגילות היום ללמוד בספרים המודפסים לא תתקיים המצווה אלא בהדפסתם.

מתוך דברי מרן בב"י מתבאר שאף שמסכים עם הרא"ש שמקיימים בזמנינו מצוה זו בכתיבת והדפסת הספרי פירושים ופוסקים, מכל מקום מצות ספר תורה ממש במקומה עומדת. וכך היא דעת הלבוש הב"ח והט"ז ביו"ד (שם) בביאור דברי הרא"ש.

אולם הדרישה והש"ך ביו"ד (שם) כתבו לבאר שאכן דעת הרא"ש והטור לפטור בזמן הזה לגמרי מכתיבת ספר תורה לפי שעיקר המצוה היא הלימוד בה, כי עתה שאין לומדים בס"ת אלא בחומשים ומשניות וכיו"ב לכן אין מצוה כלל בכתיבת ס"ת. ע"ש. וכתב בערוך השולחן (סימן ער סעיף ט) שודאי העיקר כדברי הדרישה והש"ך שבזמה"ז ליכא מצוה כלל לכתוב ס"ת, שכן משמע להדיא מדברי הרא"ש והטור.

וכתב בפלא יועץ (מערכת ס' ערך ספר) "נהי שכתבו הפוסקים שבזמן הזה עיקר המצוה לקנות ספרי פוסקים ופירושי תורה, מכל מקום לפי סודן של דברים פשיטא דחיובא רמיא לכתוב ספר תורה כשר וחלילה שיתבטל או שיתחלף שום מצוה מהמצות כי אל דעות ה' צופה ומביט עד סוף כל הדורות ואף על פי כן ציוה לנו מיד ולדורות והדברים עתיקין עמוק עמק מי ימצאנו, תדע שאם המצוה הזאת היתה למען תהיה עימו וקרא בו בלבד בכל דהוא ספר הוה סגי ולמה הקפיד המקום ברוך הוא שתהא כתיבה על הספר ובדיו וכמה דברים יש שהם הלכה למשה מסיני שפוסלים הספר תורה, אלא ודאי הכל הוא לפי סודן של דברים שהם עומדים ברומו של עולם. עכ"ד. ע"ש. וראה גם לרבינו החיד"א בברכ"י יו"ד (סימן ער ס"ק ט) דאחר שהביא פלוגתא דהאחרונים (הנ"ל) בביאור דברי הרא"ש וכו', סיים: והעיקר כמ"ש מרן בב"י דגם עתה מצות כתיבת ס"ת כדקאי קאי, א וכן הסכימו האחרונים וכן מוכח מדברי גורי האר"י זצ"ל, וכן עיקר. ע"ש.

מסקנת הדברים: זה ברור שאם יש בידו מספיק ממון לקנות ספר תורה מהודר, יעשה כך. אבל כל זמן שאין בידו ממון כל כך, יזדרז לקיים המצוה על ידי תמיכה בת"ח המוציאים ספרים טובים וראויים שקיבלו את הסכמת גדולי הדור, ובזה יקיים מצוה זו אליבא דכו"ע. וכן אם יש בידו לקיים את שניהם יחוש לדעת הרא"ש ויתמוך במחברי ספרים כדי לצאת ידי דעת הרא"ש והטור הש"ך ועוד פוסקים הסוברים שאין מקיימים מצוה זו אלא על ידי כך, וכך כתב בספר נהר מצרים (הלכות ספר תורה סעיף ב) וז"ל: האיש החפץ חיים לקיים מצוה זו [של כתיבת ס"ת] כתיקונה אליבא דכו"ע אחר שקנה לו ספר תורה נאה להניחו בבית הכנסת יקנה גם ספרי ש"ס ופוסקים ומדרשים כפי אשר תשיג ידו כדי ללמוד בהם, ואם לאו בר הכי הוא יניח אותם בבית המדרש שילמדו בהם, ובזה מקיים מצוה זו כתיקונה כי יש פוסקים דס"ל דקניית ספרי ש"ס ופוסקים בזמה"ז עדיפא מס"ת ויש חולקים, ובזה יוצא לכו"ע. ע"ש. וכ"כ כיו"ב גם בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"א (סימן קסג) דאף מי שקנה ספר תורה לצאת בו יד"ח מצות כתיבת ס"ת טוב לצאת ידי חובת המצוה גם אליבא דהרא"ש ויקנה ספרי קודש שיהיו שלו לגמרי ללמוד בהם ואז יוצא יד"ח המצוה לכו"ע. ע"ש. ומה גם דעי' למהר"י פלאג'י בס' יפה ללב ח"ג (סימן ער סק"ט) שהביא שם בשם הרב אורחות יושר שכתב לבאר דגם למרן בב"י דמבאר בדברי הרא"ש דבזמה"ז עדיין יש מצוה לכתוב ספר תורה, מ"מ גם מרן מודה שברכישת ספרי ש"ס ופוסקים יש יותר מצוה מלכתוב ספר תורה ולהניחו בבית הכנסת לקרות בו ברבים, וכ"כ גם הלבוש (שם). יעו"ש.

ונציין בסיום הדברים למאמר התנא במדרש בפרשת נשא (פרשה י"ד אות ב') המבטיח "ממון" ו"בנים שיהיו קוראים בספרים" למי "שעושה ספרים ומשאילם לאחרים". וכך כתב בספר רפאל המלאך (אות ב', ערך בנים) "סגולה לבנים לכתוב לו ספר תורה ויותר טוב להשתדל בהדפסת ספרים הנחוצים ומועילים לתלמוד תורה ורמז לזה מן התורה זה ספר תולדות אדם, היינו שבזכות הספר יזכה לתולדות אדם", עכ"ל. וראה מעשה נורא שכתב בזה בספר חסידים (סימן תתקע"ד) שבזכות קניית ספר נפקד אחר שנים רבות בבן. וכך הובא מעשה דומה בספר תנופה לחיים (להגר"ח פלאג'י דף קכ"א) ועוד ראה מה שכתב בזה בפלא יועץ ערך ספר.