עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

לכבד גבאי צדקה

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 28.07.2020

שאלה:

בבית הכנסת שבו אני מתפלל מגיעים לעיתים קרובות 'משולחים' גבאי צדקה מכל מיני מוסדות וארגונים שבאים לאסוף תרומות לצורך החזקת תורה או מפעלי חסד, ושמעתי שמצד הדין יש איזה חיוב לכבד אותם, רציתי לשאול, האם נכון הדבר גם כאשר ידוע שהגבאי אוסף הצדקה אינו תלמיד חכם רק שהוא אוסף כסף לצורכי תורה וחסד?

תשובה:

נצטווינו לכבד את גבאי הצדקה בכבוד הראוי לתלמידי חכמים, לעמוד בפניהם מרגע כניסתם לבית הכנסת או למקום האסיפה עד הגיעם למקומם. וסיבת הדבר, בשביל לעודד ולחזק אותם להמשיך במפעלם הנצרך. ובלבד שאותם גבאים עושים מלאכתם לשם שמים בהתנדבות מלאה בלא קבלת שום תמורה מעבר לכיסוי הוצאותיהם ושכר בטלתם. שאם לא כן, אומנם יש לכבדם על עצם רצונם להגדיל תורה ולמלאות צורכי העניים, אבל אין חיוב לעמוד בפניהם, מסברא שבלאו הכי ימשיכו במפעלם בשביל טובת ההנאה הגשמית המגיעה להם ממלאכתם זו.

נימוקים:

במשנה ביכורים פרק ג' סידרו לנו חז"ל את סדר הבאת הביכורים וכך שנינו שם משנה ג': "וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם [מפני מביאי הביכורים] ושואלין בשלומם אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום". וכתב רבי עובדיה מברטנורא לבאר המשנה וז"ל, "אף על גב דאין בעלי אומניות חייבין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, מכל מקום היו חייבים לעמוד מפני מביאי בכורים דחביבה מצוה בשעתה".

ויש לזה מקור מדברי הירושלמי במסכת בכורים פרק ג' (הלכה ג'). דשם איתא: "ר' יוסי בר' בון בשם ר' הונא בר' חייא, בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצות. שמפני זקן אינן עומדים בעלי מלאכה בשעת מלאכתן, ומפני עושי מצות עומדים. אמר רבי יוסי בר בון (אמר לן) [אילין] דקיימי מקמי מיתאי לא מקמי מיתא אינון קיימין, אלא קמי אילין דגמלין ליה חסד [פירוש: בזויים אותם שבשעת הלויה עומדים מפני כבוד המת ואינם עומדים מפני הקברנים הגומלים עימו חסד של אמת].

וכתב בשו"ת יד אליהו (סימן נ"ד) "נראה לי דרבי יוסי בר רבי בון אתי לאשמוענן חידוש דין מה שלא ידענו, דלא תימא דוקא בבכורים [צריך לעמוד] מטעם דאתי לקיצין ומכשילין לעתיד לבא כו' דזה אינו רק בכל המצות צריך לעמוד, ולפ"ז צריך גם כן לבטל ממלאכה כמו גבי בכורים ובזה עדיף עושי מצוה בשעתה מתלמיד חכם", וכתב לפי"ז "פשוט דנכון לעמוד בפני כל עושי מצוה בשעה שמתעסקים. א"כ נכון לעמוד בפני המתעסק הגובה [צדקה] כמו שאמרו יהיה חלקי מגובאי צדקה".

וכך מסופר בגמרא שבת דף ל"א ע"ב: "רבי סימון ורבי אלעזר עמדו לכבוד ר' יעקב בר אחא לא מפני שהיה תלמיד חכם לא מפני שהיה ירא שמים אלא רק מפני שהיה בעל חסד [שכן הם היו גדולים ממנו בגיל ובחכמה] וכן מצינו בקידושין דף ל"ג ע"ב, "שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה".

וכך סיים רבי עובדיה מברטנורא דבריו בזה הלשון: "מטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה", עכ"ל.

וכך פסק השו"ע בהלכות אבלות סימן שס"א (ס"ק ב') שיש חיוב לעמוד מפני אנשי החברא קדישא נושאי המטה שהמת בה.

וטעם חיוב עמידה בפני בעל חסד מבואר בדברי הר"ן (בקידושין דף י"ד ע"א ד"ה אמר) בזה הלשון: "נראה לי שכל שמוחזק בבעל מעשים ואין ספק בעינינו כר' יחזקאל עומדין מפניו, שלא צוותה התורה בחכם אלא מפני שהחכמה מביאה לידי מעשים, אלא שלא פרטה תורה במעשה כמו שפירשה בחכמה לפי שאין הכשר המעשה גלוי כמו שיתרון הכשר החכמה נראה לכל", עכ"ל.

מדברי הר"ן למדנו חידוש רבתי: שכל סיבת החוב לעמוד בפי תלמיד חכם הוא רק משום שתורה מביאה לידי מעשה, ועל כן קל וחומר שאנו צריכים וחייבים לעמוד מפני בעל חסד העוסק עכשיו בעשיית חסד לשם שמים, ובפני כל עוסק במצוה מיוחדת שהוא לא חייב לעשותה. ובספרי ברית אברהם העומד לצאת לאור בחודש הבא הרחבנו מאוד בפרטי דינים אלו.

אלא שיש להעיר כאן מה שכתב בשו"ת יד אליהו בסוף דבריו מסברת עצמו בזה"ל, "אכן אם הוא בשכר נראה לי דאינו בכלל זה, דהא להנאת עצמו מכוין ואפילו ברבו המלמדו תורה דקודם לאביו כתב בספר חסידים דוקא אם למדו בחנם, ואם נתנו שכר מי שנותן השכר הוא קודם".