לתרום עבור ארון קודש או להבדיל לעשיית בית כסא בבית הכנסת

הנה לכאורה מונח בפי הציבור שבודאי יש להשקיע את כספו בארון הקודש שזה דבר גדול עד מאוד ושמו של התורם יתנוסס עליו לעיני כל. אולם אחר שנתבונן בדברי הביאור הלכה נראה שאין הדבר כן וז"ל: ראיתי באיזה מקומות שמתעצלין בבניית בית הכסא לרבים ויש עי"ז כמה מכשולות שמלבד שחסר עי"ז מדת הצניעות, עוד באין עי"ז לכמה קלקולים, א' כמה מאות ברכות ושמות הקדושים נזכרים בכל עת לבטלה עי"ז דהלא ידוע מה שנפסק לקמן סי' צ"ב דאם אינו יכול לעמוד ע"ע שיעור שעה וחומש תפלתו תועבה וכשיש בהכ"ס סמוך לו והוא צריך לנקביו קודם תפלת י"ח לא יתעצל לילך לפנות, משא"כ כשאין בית הכסא והוא צריך לחלוץ תפיליו לילך לביתו בוודאי יתעצל בזה ויעצור עצמו עד אחר התפלה אם הוא איש המוני. ואפילו אם הוא בן תורה שלא יתעצל עצמו לילך ולחפש איזה מקום או לילך לביתו עבור זה עכ"פ יש עי"ז ביטול תפלה בצבור גם ביטול תורה מצוי עי"ז מאוד. גם יש עי"ז הלבנת פנים כי יפגעו אחד בחבירו גם חשש סכנת נפשות כי עמוד החוזר מביא לידי הדרוקן. ועוד כמה וכמה קלקולים. ע"כ מצוה רבה לסייע בזה כדי להסיר המכשולות האלו מישראל ויזכירו את שמו ית' בקדושה, עכ"ל. [ביאור הלכה סימן ג ד"ה יהא צנוע].

ונלע"ד דה"ה גם בימינו אע"ג שמצויים בתי כיסאות לרוב מ"מ אם אין בית הכסא נקי כדבעי רבים מן האנשים לא רוצים להיפנות בם, וע"כ ממתנים עד שילכו לביתם, ולכן נכונים דברי הבה"ל גם לדידן. אשר על כן נראה שאע"ג שישנם בתי כסאות לרוב, מ"מ יש להשקיע את כספי התורם בניקיונות וטיפול בית הכסא יותר מאשר דברים אחרים.

חזינא מהכא כמה מצוות רוכש אותו התורם לבניית בית הכסא וכמה יזכו ע"י להינצל מכל אותם איסורים שמנה הבה"ל, ואילו ע"י בניית ארון קודש אף שגם היא מצוה גדולה עד מאוד לפאר את בית ה'. עם כל זאת נלע"ד שאין במצוה זו, זכות כה גדולה כבניית בית הכסא עכ"פ וראוי שראובן יתרום את כספו לבניית בית הכסא ושמו אכן ייזכר לטובה במקום שכולו טוב.