עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

אביו גנב, והבן הקנה לנגנב משאית, בתנאי שיירש מאביו סכום זהה

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 16.03.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום לרב אני לי שאלה עבור 'חבר שלי', אביו מתייסר ביסוריו, ואחד מתריס ואומר למשפחת החולה, שהסיבה שאביהם חולה, הוא מפני שהוא גנב ממנו מאה אלף שקל, הבן של החולה רוצה להשיב לנגנב את גניבת אביו, אך אין בידו מעות לשלם את סכום הגניבה ולכן הגה רעיון שיקנה לנגנב את המשאית הפרטית שלו מעכשיו, בתנאי שיירש מאביו סכום כזה [ואז תהיה המשאית שייכת לנגזל למפרע מעכשיו]. האם נחשבת הקנאה זו להשבת גניבה, או שמא אין דעת הנגנב סומכת על כך, כי הוי דבר שלא בא לעולם, ואין אדם מקנה לחברו ירושה שיירש מאביו בעוד אביו חי, כמבואר במסכת בבא מציעא [דף טז ע"א], דלא סמכא דעתיה של הלוקח?

תשובה:

כן כן כל השאלות הם עבור 'חבר שלי'. תשובה. לכאורה הדבר תלוי בטעם הדין שאין קנין חל על דבר שלא בא לעולם, דאם הטעם הוא משום שלא סמכא דעתו של הלוקח, אם כן אף כאשר החפץ הנמכר ישנו בעולם אלא שהתנה את המכירה בדבר שלא בא לעולם, יתכן שלא סמכה דעתו של הלוקח, ואין הקנין חל. אבל אם נאמר שהטעם שקנין על דבר שלא בא לעולם לא חל, מכיון שאין לקנין על מה לחול, הרי שכאשר החפץ הנמכר ישנו בעולם, הקנין יחול, למרות שתלה את חלות הקנין בדבר שלא בא לעולם.
מקור: גמ' ב"מ [טז, א, ב] מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום וכו'. (דלא סמכא דעתיה דלוקח, דקאמר: מי יימר שירש מאביו כלום, שמא ימכור אביו נכסיו בחייו). אמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה. אמר רבא מסתברא מלתא דרב בשדה סתם, אבל בשדה זו לא, מי יימר דמזבין לה ניהליה, והאלהים אמר רב אפילו בשדה זו. מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה? כרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.
(א) מה שתעלה מצודתי מהים. אפילו אמר היום לא מהני, דדוקא בעני הקילו. [סמ"ע ס"ק א]. ובמחייב עצמו וכן במפקיר בדבר שאינו ברשותו. [נתה"מ ס"ק א]. (ב) ואמר שדה זו. דכיון דבירר מקחו וירושה ממילא קאתי, לא הוי דבר שלא בא לעולם. [סמ"ע ס"ק ב]. אבל שדה זו לכשאקחנה אינו קונה. [ש"ך ס"ק ב]. וה"ה מטלטל זה. ודוקא שאין יורש אלא הוא, אבל ביש הרבה אחים, אף שנפל לחלקו השדה זו שמכר ע"פ הגורל לא קנה, דאחים שחלקו כלקוחות דמיא, ודומה לשדה זו לכשאקחנה דלא מהני דלאו ממילא קאתי, ומכ"ש כשנפל שדה זו שמכר לחלקו ע"פ עילוי דמים. ובשדה זו שמכר לדעת ר"ת, כשאמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפילו קודם שמת אביו. [נתה"מ ס"ק ב].

והנה במסכת בבא מציעא [טז, א] נאמר: מה שאירש מאבא מכור לך, מה שתעלה מצודתי מכור לך, לא אמר כלום, מה שאירש מן אבא היום מכור לך, מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין… הכא סמכא דעתיה, והכא לא סמכא דעתיה. ופרש"י דלא סמכא דעתיה דלוקח, דקאמר מי יימר שיירש מאביו כלום שמא ימכור אביו נכסיו בחייו, יעו"ש. משמע מדברי הגמרא והרש"י שהטעם שהקנין לא חל בדבר שלא בא לעולם הוא מפני שחסר בסמיכות דעת, וכן כתב הנמו"י [בבא מציעא דף סו ע"ב] ובדרישה [סימן רמ סק"ג]. [ויעוין בחזו"א (חו"מ סימן כב) שהביא בשם אביו שעיקר הקנין הוא שיגמור בדעתו להקנות וחבירו יסמוך עליו, יעו"ש באורך]. ואם כן בעניננו לא סמך הנגנב דעתו שזכה במשאית, כי אולי ימכור החולה הגנב רכושו, ולא יזכה הבן בירושה ותתבטל מתנתו למפרע.
אלא שיעוין ברעק"א [תניינא סימן ז] שכתב שדוקא בדבר דהקנין לא יכול לחול עתה, דהיינו שלא בא לעולם או שאינו עדיין ברשות המקנה, בזה אמרינן לא סמכה דעתיה, דשמא לא יבא לידו מעולם, אבל כשמוכר דבר שישנו בעולם דהקנין חל עתה, בזה לא שייך הסברא דלא סמכה דעתיה, ויכול לקנות, יעו"ש. ובאמת כן מבואר להדיא ברמ"א [חו"מ סימן רט סעיף ח] שכתב דאף על גב דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מכל מקום יכול להתנות על דבר שלא בא לעולם, יעו"ש. וכתב הגר"א [סק"ל] שדין זה, שיכול לתלות התנאי בדבר שלא בא לעולם, וכשיתקיים הדבר שלא בא לעולם יקנה, מבואר בהרבה מקומות בש"ס, [כמבואר בפ"ק דיומא 'הרי זה גיטיך על מנת שתמותי ע"מ שתמות חברתיך', ובפ"ז דגטין אם מתי כו' אם לא באתי כו', וברפ"ג דב"מ כאומר לכשתגנוב ותרצה לשלמני כו', ובפ"ג דעירובין אם ירדו גשמים היום כו', ובקדושין ע"מ שאדבר לשלטון וע"מ שאעשה עמך כו' וכן דברים שאין בהם ממש ואינן ברשותו].
מבואר שמהני קנין על דבר שהוא בעולם, אף על פי שתלה את קיום התנאי בדבר שלא בא לעולם, ואין בזה חסרון של סמיכות דעת. ואם כן בנידוננו יכול להקנות את המשאית בתנאי שאם ימות אביו ויקבל ירושה גדולה הקנין יחול, ואין בזה חסרון של דבר של בא לעולם. [חשוקי חמד בבא מציעא טז, א].
דילוג לתוכן