עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

אם צריך להמתין אם טיגן בשמן בשרי

שם הרב המשיב: הרב הילל מאירס // נושא:  // תאריך התשובה: 04.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

טגנתי צ'יפס בשמן בשרי, האם אני צריך להמתין שש שעות אחר אכילת הצ'יפס ?

תשובה:

בפשטות יש להמתין שש שעות לאחר אכילת צ'יפס שטיגנו אותו בשמן בשרי כדין אכילת בשר, שהרי טעם בשר בלוע בו וקי"ל טעם כעיקר אבל בשעת הדחק יש מה לשאול.
אולם, בשו"ת שערי יושר [ח"ד סימן קו' להרה"ג ר' אשר חנניה זצ"ל] כתב שאין צריך להמתין שש שעות אחר אכילת צ'יפס שטיגנו אותו בשמן בשרי, ואפילו אין פי ששים בשמן היות ודינו כתבשיל דתבשיל. כוונתו, שלדעת מרן השו"ע מותר לאכול תבשיל שבושל יחדיו עם בשר, כגון אורז שבושל עם עוף באותו סיר, אם אוכל רק את האורז מותר לאכול מיד אח"כ גבינה אע"ג שפשוט שבתוך האורז בלוע טעם עוף (ה"ה לבשר בהמה).
מיהו, להלכה כבר כתב הב"י באו"ח סימן קעג' שנהגו להחמיר בזה להמתין שש שעות גם אחר תבשיל בשרי וכן הלכה. אמנם, בעל שערי יושר טוען דכל מה שהחמירו הוא דווקא בתבשיל עצמו שבושל יחד עם הבשר באותו סיר ולא בתבשיל דתבשיל, פירוש, העוף נתן טעם בשמן שהוא בעצם התבשיל הראשון שעליו מרן התיר מעיקר הדין, וכשמטגן את הצ'יפס, הוי ליה הצ'יפס תבשיל שיקבל טעם מתבשיל (שהוא השמן). מיהו, בספר עמודי הבית [ח"ג להרה"ג ר' אלעזר נידאם שליט"א] ובשו"ת ויצבור יוסף פסקו להדיא להמתין שש שעות לאחר אכילת הצ'יפס הנזכר, יעוין שם בטעמם.
ברם, לענ"ד המיקל כדברי השערי יושר יש לו כר גדול להישען עליו בפרט אם טועם את הצ'פס לפני כן ולא מרגיש בו שום טעם בשר, ובאופן שהשמן נקי משאריות בשר (כגון שמן שטיגן בו בביתו ולא באולמות ומסעדות וכדומה שהשמן כבר כולו הפך לבשר) ונבאר:
הרמ"א [כאן] כותב דאם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.
מיהו, הש"ך [ס"ק יט'] התקשה בדברי הרמ"א דמה בא לחדש שהרי לקמן ריש סי' צ"ה מבואר בשו"ע דדגים שהתבשלו בקדירה של בשר שאין שומן דבוק בה מותר לאכול את הדגים יחד עם גבינה, דהוי נ"ט בר נ"ט, ומכח קושיא זו ביאר הש"ך שהרמ"א בא לחדש כאן שאם נעשה התבשיל בקדירה של בשר שלא הודחה יפה דהוי קצת ממשות של איסור דבכה"ג אסור לאכלו יחד עם גבינה, אבל לאחר מכן מותר לאכול גבינה מיד.
והנה, הפת"ש [ס"ק ז] הביא דברי הש"ך הנ"ל וכתב עליו דנראה שרוצה לומר דאפילו אם אין ס' נגד הטוח בעין שעפ"י הקדירה מותר, דאל"כ הדרא קושיא לדוכתא. ולפ"ז הסיק הפת"ש דפשיטא דתבשיל שהושם בו מעט שומן מותר לאכול אחריו גבינה אף אם לא היה ס' נגד השומן.
וכן הגאון רבינו החיד"א זצ"ל בשיורי ברכה הביא שגם הפר"ח [ס"ק יט] העמיד דברי הרמ"א בקדירה שלא הודחה יפה, והיינו רבותא דשרי. וכן בערוה"ש פסק כדברי הש"ך דאם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדירה של בשר אפילו הוא בן יומו ואפילו מלוכלך בבשר, ואין בו ששים נגד הלכלוך, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר. וכן נוהגין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב. ובספר בן איש חי [ש"ב פרשת שלח לך אות יב] נראה מדבריו שהבין מעיקר הדין כדברי הש"ך אלא שלדינא נקט שאם אין ששים כנגד לכלוך הבשר, דלא סגי ליה רחיצה וקנוח והדחת פה בלבד, אלא צריך לשהות שעה אחת לפחות, והמחמיר גם בזה שש שעות תע"ב.
וכן בספר ילקו"י [איסור והיתר עמ' תכו'] פסק להדיא דאם בישלו תבשיל בקדירה של בשר שלא הודחה יפה, שיש בה שיירי בשר, ראוי להצריך קינוח והדחת הפה, [ונטילת ידים על פי המבואר בסעיף נח], ואז יאכל מאכלי החלב מיד, ואם יש ששים בתבשיל ההוא כנגד הלכלוך, והלכלוך נתערב בכל, אין צריך אף קינוח והדחה כלל. ע"ש.
מיהו, אע"ג שבפת"ש הנ"ל הביא משמיה דהבית לחם יהודה [ס"ק טו] שהקשה על דברי הש"ך, וכן האליה רבה הקשה על דבריו ועוד אחרונים, והעמידו דברי הרמ"א באופן אחר, (ר"ל שאין טעם ממשות בתבשיל שיש בו שומן ואין בתבשיל ששים כנגדו אין להקל ע"ש). מ"מ עולה מדברי הש"ך ודעימיה דה"ה לשמן שטיגנו בו עופות ואח"כ טיגנו בו הצ'יפס, שמותר לאכול אחר הצ'יפס מאכל חלבי מיד, דלא גרע זה מתבשיל שהיה בו שאריות בשר ואין בו פי ששים שהתירו כל הני פוסקים הנ"ל. אולם, הגאון ר' גדעון בן שמעון שליט"א אמר לי ששאל את מרן הגרע"י זצ"ל גבי צ'יפס וחצלים שטוגנו בשמן שטיגנו בו בשר והרב הורה לו שיש להמתין שש שעות. [ויעוין בספר הליכות עולם ח"ז הלכות תערובות עמ' עט סי"ב מש"כ הגרע"י זצ"ל גבי נ"ט בר נ"ט באוכלין].
ועתה יצא לאור ספר ילקו"י על חנוכה [תש"פ] ובסוף הספר הביא מכתב שנשאל אודות סופגניות שטוגנו בשמן שטיגנו בו קודם לכן שניצלים והרב שם דחה דברי המקילין [השערי יושר וספר הכשרות] ואמר שיש להמתין שש שעות אחר אכילת הסופגניות (או צ'יפס) ולא דמי לנ"ט בר נ"ט באוכלין דכאן ממשות השומן של הבשר נמצא בשמן. ע"ש.
אולם, אחר המחילה, הרב לא התייחס כלל לדברי הש"ך הנ"ל ומה גם שהפת"ש כתב להדיא דמדברי הש"ך נלמד דפשיטא דתבשיל שהושם בו מעט שומן מותר לאכול אחריו גבינה אף אם לא היה ס' נגד השומן. והרי שיש שם שומן של בשר ומה לי שומן המעורבב בתבשיל ואין בו ששים לבין שומן שמעורבב בשמן ואין בו פי ששים, וצ"ע.
ברם, לדינא אם קבלה היא נקבל כיון דהעיד הגאון ר' גדעון בן שמעון שליט"א דכך הורה לו הגרע"י זצ"ל להמתין שש שעות הכי הלכתא, ובמקום צורך גדול וכדומה ישאלו מורה הוראה אם יש מקום להקל עפ"י כל האמור לעיל.
ובשו"ת אור לציון [שם פי"ט ס"ט] כתב ששמן שטיגנו בו נקניקיות בשריות, ולאחר מכן טיגנו באותו שמן מאכל פרווה, די להמתין שעה אחת ואח"כ לאכול מאכלי חלב. וביאר דבריו בהערות לסעיף ח' דאין להחמיר להמתין שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש בתבשיל מעט שומן מהבשר או העוף, אבל אם בישל בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, ולכן די לנו להחמיר בהמתנת שעה, דאפילו הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, לא החמיר יותר משעה. ע"ש.
ושו"ר בספר הכשרות למעשה [עמ' צו הערה קכ] שכתב לדון בכעין הנד"ד גבי שמן שטגנו בו בשר ואח"כ טגנו בו פלאפל, והעלה דאין צריך להמתין כלל לאחר אכילת הפלאפל באופן שהשמן נקי ללא שאריות מתבשיל בשר. ונימק דבריו מכמה טעמים, דיש כאן נ"ט בר נ"ט באוכלים כפי שהיקל בהליכות עולם, וכן מהא דכתב השערי יושר שהוא כמו תבשיל דתבשיל, וכן מהא דכתב הש"ך לעיל גבי קדירה שאינה מקונחת. והוסים שראה ג"כ להגאון ר' אהרון ירחי שליט"א בספרו כשרות למהדרין [עמ' קלז]. והביא אף הוא דברי הגאון ר' גדעון בן שמעון שליט"א ששאל דין זה להגרע"י זצ"ל והשיב לו לאסור, ואחר בירור כתב שהשאלה היתה על מחנה צבאי שהוא מקום ציבורי והשמן שם מלוכלך מאוד ולכן החמיר לו. ע"ש.
דילוג לתוכן