המנהג שהכלה נותנת לחתן טלית מובא במהרי"ל (הל' נשואין), תשב"ץ (סי' תסב). והביאו סימוכין למנהג מהפס' (דברים כד, ה) "כי יקח איש אישה" וסמיך ליה "גדילים תעשה לך". ובשדי חמד (מערכת חתן וכלה סי' יא) כתב שהמנהג שהכלה שולחת טלית ביום חופתה לחתן, ויש לזה טעם גדול ע"פ הסוד. ועוד כיון שהנשואין גורמין להזקיקו טלית, לכן הנהיגו שהטלית יהיה משלה, ע"ש (ולבני ספרד שמתעטפים בטלית עוד לפני החתונה, לא שייך טעם זה). ובשו"ת אוריין תליתאי (סי' נב) כתב עוד טעם והוא לפי שקודם חטא עץ הדעת היו אדם וחוה ערומים ללא לבוש, ורק לאחר החטא הלבישם בכותנות עור, ועי"ז המנהג שהכלה נותנת לחתן טלית של מצוה, להורות שהיא גרמה שיצטרך ללבוש ומתקנת זה בטלית של מצוה, ע"ש. ולכן זה מנהג ולא חיוב. ומכיון שנהגו כן מקדמא דנא, כדאי לקיימו, אלא אם כן יש סיבות מיוחדות שלא לעשות כן.
