עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

ביקוש החלפת מנה במסעדה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.05.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

לכב' הרב נכנסתי למסעדה והזמנתי חתיכת סטייק שהוא צלוי במקצת וקיבלתי סטייק צלוי לגמרי מותר לי להחזיר אותו למלצר ולבקש חתיכה אחרת על פי הלכה?

תשובה:

מנהג המסעדות בכה"ג לכבד את שמם ולהחליף את חתיכת הבשר כפי בקשת הלקוח ואין אחר המנהג כלום.
כתב בתרומת הדשן [סימן שכב] ראובן ששואל לקנות בשר מאיל מסורס ונמצא מאיל שאינו מסורס דריחו נודף ואינו טוב לאכול כמו מסורס, אינו יכול לחזור בו לגמרי אלא יחזיר לו דביני וביני. וכך פסק הרמ"א [כאן], לפ"ז יש לדון ג"כ במי שביקש מהקצב חתיכת בשר מהחלק האחורי של הבהמה והקצב נתן לו חתיכת בשר מהחלק הקדמי של הבהמה, דלפי דברי תרומת הדשן אין זה מקח טעות, וצריך הקצב להחזיר ללקוח את הפרשי המחיר בין חלק אחורי לקדמי.
אולם, רבים התקשו בדברי תרומת הדשן, וכבר הב"ח הביא דבריו וכתב שדבר תימה הוא פסק זה, דאין לך מום גדול מזה, ותו דהאיך מאכילים לאדם בעל כרחו דבר שאינו מקובל על נפשו, ותו דהלא התנה עמו בפירוש שיהא מאיל מסורס, וכשאינו מסורס אינו חפץ לקנותו, ודמי לחטין יפות ונמצאו רעות, דלוקח יכול לחזור בו, דאין טעם היפות כטעם הרעות, ואפילו היה טעמן שוה, אין דעתו ניחא אלא ביפות. וכן מי שאמר לחבירו למכור לו חבית דגים מלוחים גדולים ונמצאו קטנים, אפילו אין ההונאה אלא בפחות משתות בטל המקח לגבי לוקח, דהוה ליה כמו שינוי מחפץ לחפץ.
ואף הראיה שהביא בתרומת הדשן מפרק קמא דביצה [ו, ב] מההוא דא"ל ביעי דפחיא למאן (שם מבואר שביצה עם יצאתה היא נגמרת ורק אם יצאה ממעי התרנגולת בחייה ראויה היא לגדל אפרוח, אבל אם נמצאה במעי שחוטה אינה מגדלת אפרוח, ונפק"מ למקח וממכר, שאם ביקש ביצים בכדי לגדל אפרוחים ומכר לו ביצים שנמצאו במעי תרנגולת, הוי מקח טעות) וכו', כתב הב"ח דאינה ראיה כלל, לפי מקצת נוסחאות דגורסין שם 'אותבינהו ולא אפרוח' כמ"ש הרא"ה, והסכים עמו הר"ן בפרק האיש מקדש [קידושין יז ב ד"ה ודאמרי'] וכתב שאף לאותן שאינן גורסים לשם אותבינהו ולא אפרוח, על כרחך צריך לפרש כן (דהיינו שנפסדו הביצים ואין הלקוח יכול להחזיר את המקח, ולכן אין גם דין השלמה דביני וביני, אבל אם עדיין הביצים בעין יכול הלקוח להחזירם) מפני שלא יעלה כלל על הדעת לומר במי שדעתו לקנות דבר חשוב שיהא בידו של מוכר להשלים לו בהרבה מן הגרוע או בדמים, וסיים הב"ח שכן עיקר הלכה למעשה. אמנם, בתרומת הדשן סיים דאם ידוע הוא דראובן איסטניס דלא קאכיל כלל בשר איל שאינו מסורס, מצינו למימר דמקח טעות לגמרי הוא, דהא לא שווי ליה כלום לאכילה, ואף על גב דלרוב העולם שוה לאכילה, בתר דידיה אזלינן. ושו"ר דבחתם סופר [ביצה ז, א] הביא דברי המהרש"ל ביש"ש דפרקין ובחכמת שלמה דשמעתין, דג"כ התקשה בכל הנ"ל, וכתב החת"ס שהריטב"א (בשיטה מקובצת, ביצה) כבר נזהר מזה וכתב דאין שום קפידא לאכילה ולא לעניין בריאות הגוף כלל וכלל, בין הני ביעי להני ביעי, רק קפידא של קפדן וה"ל יפות ונמצא יפות דהמקח קיים ומחזיר לו אונאתו.
וסיים החת"ס דאין ספק דבין איל מסורס לאינו מסורס נמי הכי הוא דהרי איל שאינו מסורס לגבוה סליק וכהנים אוכלים אותו למשחה לגדולה כדרך שמלכים אוכלים. ובהיות ישראל יושבים על אדמתם ואין עכו"ם ביניהם מי סירס להם בהמתם והיה עולה על שולחן מלכי יהודה הצדיקים בשר שאינו מסורס, וליכא אלא קפידא של קפדן וה"ל יפות ונמצא יפות דמחזיר לו אונאתו והמקח קיים, ויפה למד כן מרש"י דשמעתין והדין דין אמת עכ"פ, אלא שצריכים להבין מנ"ל לרש"י שאין קפידה יתירה באלו הביעי', דלמא איכא קפידא והלוקח יכול לחזור והכא מיירי בדלא אפרחן וכהרי"ף ויש לעיין בזה.
ובנתה"מ [ביאורים ס"ק ג] הכריע דהעיקר כדברי הב"ח, דהר"ן פרק האיש מקדש [קדושין י"ז ע"ב מדפי הרי"ף] גבי אחין שחלקו סתר זה, ע"ש, וסיים דבודאי נשמט מתרומת הדשן דברי הר"ן, ונראה דהוי ספיקא דדינא, ולשיטת הרמ"א הוא הדין כל דבר שנראה לב"ד שאין קפידא כל כך. ע"ש. מעתה גם בנד"ד הוי ספיקא דדינא ואזלינן בתר המוחזק, ולכן אין לבטל המקח אלא המוכר יחזיר הפרש המעות בין חלק אחורי לקדמי אם כבר שילם הלקוח, ואם עדיין לא שילם יכול לחזור בו.
מיהו בערוך השולחן אחר שהביא הדברים הנ"ל פסק כדעת רוב הפוסקים דלא כתרומת הדשן ודלא כמסקנת נתה"מ שכתב שהוא ספיקא דדינא, וסיים דפשיטא שאם לקח בשר דופן ונתן לו הקצב מהיד או מהרגל דהוי מין אחר ממש והוי ביטול מקח. ובפת"ח [פי"ב הערה עד] הביא דבריו ונשאר בתמיה מניין פשיטא ליה לערוה"ש. ע"ש. מ"מ, מיד פלוגתא לא יצאנו ונראה כפי שכתבנו דאזלינן בתר המחוזק ואם יש מנהג ברור במדינה אזלינן בתריה ותו לא.
לאור דברי האמור בתרומת הדשן הנ"ל היה מקום לומר שאין כאן מקח טעות, ומה גם שאין הפרשי מעות שעל המוכר להחזיר, אלא שמנהג המסעדות בכה"ג לכבד את שמם ולהחליף את חתיכת הבשר כפי בקשת הלקוח ואין אחר המנהג כלום.
דילוג לתוכן