נראה שאין לברך גוי 'ברכת האורח' בברכת המזון, אף אם הגוי שילם את כל האוכל על חשבונו.
מקור: כתב הרמ"א (סי' קצג ס"ג) וז"ל, המנהג שלא לזמן בבית עובד כוכבים, ונראה לי הטעם משום דלא יוכלו לקבוע עצמן בבית עובד כוכבים, משום יראת העובד כוכבים והוי כאילו אכלו בלא קבע. ועוד, דיש לחוש לסכנה אם ישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו 'הרחמן יברך בעל הבית הזה', ולכן מתחילה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו, ולכן אין לשנות המנהג, אף אם לא היו טעמים אלו מספיקים, מ"מ מאחר דכבר נהגו כך, הוי כאילו לא קבעו עצמן ביחד, ע"כ. הרי שאין לברך גוי ב'ברכת האורח'. וגם לפי המ"ב (שם ס"ק כז) שהביא את דברי המ"א (שם ס"ק ט) שכתב שהמנהג שמזמנין ובהרחמן אומרים 'הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו עד עולם ונוכל לומר הרחמן הוא יברך את בעה"ב הזה' וקאי על בעל הסעודה וכו', ע"כ. וכ"כ בכה"ח (שם ס"ק יט), ועוד אחרונים. משמע דהוא רק בגדר הלצת זכות לגבי זימון, אבל לכתחילה טעמו של הרמ"א, אמת הוא, ולכן ישנה ויכוין על בעל הסעודה (ואמנם עיין בשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ס. ויש לעי' עוד בזה, ואין כאן מקומו).
