עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

גזל שינה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 29.01.2020

שאלה:

בטעות הערתי את השכן שלי מאוחר בלילה והוא צעק לעברי 'גזל שינה', האם יש מושג כזה שנקרא 'גזל שינה'?

תשובה:

הביטוי 'גזל שינה' מופיע בספר משלי (פ"ד פס' טז) "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יַכְשִׁילו". בספר חפץ חיים ופעלו (ח"ג עמ' קה) כתב בשם החפץ חיים שהמעיר את חבירו משנתו, הינו גזלן, שגזל ממנו מנוחתו, וזו היא גזילה שאין לו השבה, ע"ש. ובספר דרך שיחה (עמ' שז) להגר"ח קניבסקי כתב שגזל שינה הוא חידוש מבית מדרשם של בעלי המוסר, והוא רק ענין של חסד ושל "ואהבת לרעך כמוך", ע"ש. ועי' בשו"ת משנה הלכות (חי"ד סי' קצט) שלהעיר מאן דהוא, הוא ענין היזק ולא גזל. והמאירי (ב"ב כ:) כתב, חנות שבחצר יכול הוא למחות, כלומר אחד מבני החצר שרצה לעשות בביתו חנות, יכולים השכנים או אחד מהם לעכב עליו ולומר, אין אנו יכולין לישן מקול הנכנסים והיוצאים, אבל עושה וכו', בתוך ביתו ואינו נמנע מפני היזק שינה וכו'. הרי דקרי ליה היזק שינה אבל לא גזל, ע"ש. וע"ע בשו"ת משנה הלכות (מהדו"ת ח"ב סי' תמג) שכתב דגם בשינה שייך שם גזל שהרי כתוב בתוספתא (ב"ק פ"ג ה"ז) ז' גנבים הם, הגונב דעת הבריות וכו', ומוכח ששייך שם גניבה גם היכא שלא מחסר מחבירו כלום, ואם כן ה"ה לגזל שינה, ע"ש. וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' רכד) שגזל לא שייך רק בגוזל חפץ, שהגזלן ישתמש בו או יהנה ממנו, משא"כ ביטול שינה שהיא בגדר מבטל תועלת וטובת חבירו, אבל יש בזה איסור. אמנם ציין שם שהעירו לו, מהמבואר בבברכות (ו:) 'גזלת העני בבתיכם' לענין גזלת ברכת שלום, הרי שיש גזילה גם בלא גזילת חפץ, ויש ליישב, עכ"ד. ובספר חשוקי חמד (יבמות נד.) כתב דאולי כוונתו, שהוא רק שם מושאל, אבל אינו ממש המושג של גזל, וכמו שמצינו אצל לבן שאמר 'ותגנוב את לבבי', שאינו גניבה, אלא שם מושאל, ע"ש. ובשו"ת קרן לדוד (או"ח סי' יח) כתב שיש בזה צער בעלי חיים, והוא איסור דאורייתא, והרי מצינו שיש גם מצות פריקה וטעינה באדם, ואף למ"ד שצער בעלי חיים לאו דאורייתא, מ"מ לצער אדם ודאי היא דאורייתא, שהרי מצינו שאסור לצער אדם אפילו בדברים, דכתיב 'לא תונו', וכל שכן שאסור לצערו במעשים, ע"ש. וכן מוכח מדברי הגמ' (ברכות יג:) דלהעיר הוי צער, ע"ש. ועי' בחינוך (מצוה שלה) שכתב דלצער חבירו הוי בכלל "לא תונו איש את עמיתו", הנאמר על הונאת דברים. וכ"כ בפלא יועץ (ערך הונאה). ויש שהביאו סמך מהפסוק (שמות כב, כא) "כל אלמנה וגר לא תענון" והוא כולל כל אדם כמבואר ברש"י (שם). ולכן כל צער אסור, בין להקיצו ובין למנעו משינה. וע"ע ברבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות כד). וע"ע בשו"ת אבני ישפה (ח"ה חאו"ח סי' לג אות ה). ויש שכתבו להטעים שהרי גזל שינה לא ניתן להשבון, וכתיב "והשיב את הגזילה אשר גזל" ומכיון שלא נתקיים בו "והשיב" וכו', אם כאן ליכא גזל. ואף שאף גזל פחות משווה פרוטה הוי גזל ולא חייב להשיבו, מ"מ הכא אפשר להשיבו, אבל אינו חייב, משא"כ בגזל שינה שלא ניתן להשבון כלל. ובשו"ת ודרשת וחקרת (ח"ד חיו"ד סי' א) כתב שגזל שינה נגזר מאיסור צער בעלי חיים, ע"ש. הפתחי חושן (גניבה ואונאה פרק טו הע' ג) כתב דמי שמעיר אדם ישן עובר על מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך. וכמו שכתב החינוך (מצוה רמג) לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך. ואמרו זכרונם לברכה (שבת לא.) דעלך סני – לחברך לא תעביד. ואמרו בספרי, אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך, שהאוהב חבירו כנפשו, לא יגנוב ממונו, ולא ינאף את אשתו, ולא יונהו בממון ולא בדברים, ולא יסיג גבולו, ולא יזיק לו בשום צד. וכן כמה מצוות אחרות תלויות בזה, ידוע הדבר לכל בן דעת, ע"ש. וע"ע בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חלק חו"מ סי' ח). ולכן העירו הפוסקים שצריך להזהיר שלא לצפור בלילה ברחוב בשעות שינה שעלול להעיר את השכנים, וכן בעליה במדרגות בשעה מאוחרת שלא להרעיש רעש עם עגלות וכדו', וכן יש להיזהר שלא להתקשר לאנשים בשעות הלילה המאוחרות, ובפרט שפעמים גזל שינה יכול לגרום לביטול תורה וכו', שצריך להיזהר בזה מאוד. וישנם עוד דוגמאות לגזל שינה ואין הע'ת להאריך.