עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם אפשר להחליף תנור בין שימוש בשרי לחלבי בדיעבד

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 19.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב אני בבית נופש של בן דוד שיש לו רק תנור אחד בשרי האם מותר להשתמש בתנור הבשרי גם למאכלי חלב? ואם יש קןלט אדים האם זה יותר טוב?

תשובה:

רק אם מכוסה לגמרי אבל יש פרטים כדהלן תנור אפיה חשמלי המשמש לצליית בשר וכדומה, יש להתיר לאפות באותו תנור מאכלי חלב כגון עוגות גבינה וכדומה שהם בגדר דבר יבש. ובתנאי שיעשה את התנאים הבאים: א. יאפה במגש אחר המיוחד למאכלי חלב. ב. שיעבור זמן של מעת לעת מהאפייה אחרונה של בשר. ג. שיסיק את התנור על החום המרבי של התנור לפני האפייה כשליש שעה או חצי שעה, באופן שאם נשארה איזה זיעה בדופני התנור, תישרף כליל על ידי ההיסק. ד. יש להקפיד שהתנור יהיה נקי מכל שמנונית בעין.
וכל זה באוכלים, [מפני שיש פוסקים רבים שסוברים שאין דין זיעה באוכלין ובראשם הרמב"ם בפ"ז מהלכות טומאת אוכלין ה"ד, הסובר שרק במשקין נאמר דין זיעה], מה שאין כן במשקים כגון מרק וכיוצא, אין להתיר, אלא אם כן הייתה הקדירה מכוסה היטב, שאז יש להתיר רק לאחר מעת לעת, ועל ידי היסק כאמור. בדיעבד אם החסיר אחד מן התנאים כגון שלא המתין מעת לעת, מותר המאכל באכילה. כל האמור הוא לשיטת הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר [ח"ה יו"ד סימן ז' הובא בילקו"י סימן פט']. וסיים היביע אומר דהנוהגים להקל בזה באוכלים גם בתוך מעת לעת אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו.
ועתה ראיתי דבשו"ת אור לציון [שם ה"ו] העלה לדינא להקל עוד יותר להשתמש בתנור בשרי גם לדברי חלב אפילו באותו יום, ובלבד שינקה היטב את הדפנות ובעיקר את הגג בסמרטוט לח עד שלא ישאר שם שום דבר בעין, ולאחר מכן יסיק את התנור עד שיעור שיהא קש נשרף, ובחימום של מאה וחמישים מעלות במשך מחצית השעה די בכך, ואז יוכל להשתמש אף באותו היום בתבנית נפרדת למאכלי חלב ולאפות בה, וה"ה להיפך. ולשיטתו אין לחלק בין מאכלים יבשים למאכלים עם רוטב. ואם זה תנור עם גוף חימום גלוי [גריל] העלה להקל בין בשר לחלב גם ללא הכשר האמור לעיל, שכיון שהאש מגולה והסיקו מבפנים, הזיעה נשרפת ואינה נבלעת בדפנות. וה"ה שאם מאכלי החלב היו מכוסים בבצק כגון מאפה שבתוכו גבינה, אין צריך ניקוי לתנור לפני שמכניס מאכלי בשר. ע"ש.
אפיה בתנור בשרי
כגון עוגה פרווה האם יכול לאכלה יחד עם מאכלי חלב.
אפילו אם אפה מיד אחר תבשיל בשרי עוגה פרווה, מותר לאכול אותה יחד עם מאכלי חלב משום נ"ט בר נ"ט [הבשר נתן טעם בתנור וזה טעם ראשון ולאחר מכן התנור נתן טעם שני של הבשר בעוגה] ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל מותר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחילה, משא"כ לדעת הגאון הרב משאש זצ"ל בספרו "מזרח שמש" אסר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחילה, ובעז"ה נרחיב את היריעה בזה בהלכות תערובות.
וכן גם לאחינו אשכנזים יש להתיר את העוגה ע"י שיטעמו את העוגה אחר הוצאתה מן התנור, אם אין בה טעם בשר מותרת בחלב. כן פסק הגרח"פ שיינברג זצ"ל. שהרי "קפילא" [אדם שבקי בטעימות] יהודי גם לשיטת אחינו אשכנזים מועיל כפי שנתבאר בהלכות תערובות בסימן צח' בדברי הש"ך.
בתנור בעל שני תאים ורוצה לאפות בו זמנית בזה בשר ובזה חלב
אע"פ שמעיקר הדין יש מקום להתיר לאפות בשני התאים בו זמנית כיון שהאדים שאנו רואים שעולים מלמטה אין זה אלא אדים הבאים מחום הברזל ואין בו ממש. ומ"מ כיון שיש אחרונים שמחמירים לאפות בו באותו זמן ראוי להחמיר כמותם. ודיינו להקל לאפות בהם שלא באותו זמן. ועיין בשו"ת אור לציון [שם ה"ז] שפסק שאין להתיר להשתמש בתנור בעל שני תאים בו זמנית.
מיהו, בדיעבד אם השתמשו בתנור בו זמנית יש מקום להקל מהטעמים שנתבארו למאן דאמר שאין זיעה אלא במשקין. ומ"מ כמדומני שכל התנורים הללו (עם הכשר) בלאו הכי מיוצרים לכתחילה באופן כזה שלא יוכלו להפעיל את שני התאים בו זמנית.
הפת"ש [ס"ק ו] הביא את דברי הפמ"ג [א"ח בהנהגת הוראות או"ה סדר שני אות ל"ז] שכתב דברמב"ם [פ"ז מטומאת אוכלין דין ד'] מבואר דדוקא זיעת משקין כמוהו, אבל אוכלין כמו חלב המהותך אין זיעתו כמוהו. ומעתה יש לדון אם היה מחבת עם מאכל חלבי למטה חם ולמעלה סמוך לו דבר כשר והזיעה עולה, אפילו יד סולדת בזיעה אפשר שיש להתיר שהרי אין זה זיעת משקין.
אולם, בחק יעקב [או"ח סימן תנא ס"ק ח] העלה דגם באוכלין ישנו דין של זיעת אוכלין, ורבים מהאחרונים נקטו כך. ולכן יש להחמיר לכתחילה לחוש לשיטתם. מיהו בצירוף עוד סניף במקום צורך יש מקום להקל כפי שפסק היביע אומר לעיל בדין תנור.
תנורים בזמננו
בשו"ת יביע אומר [ח"ה סימן ז'] כתב בשם כמה אחרונים שרצו לומר שבתנורים של ימינו אין כלל דין זיעת אוכלים, כיון שדוקא בזמנם שהיו מסיקים את התנור מבחוץ היה דין של זיעת אוכלין, משא"כ בתנורים שלנו כיון שהאש נמצאת מבפנים אזי כל הזיעה נשרפת ואין לחוש לה. אולם, הגרע"י זצ"ל בתשובתו הביא שישנם רבים החולקים על החילוק הנ"ל, ולכן העלה שלכתחילה יש להחמיר שלא לבשל בקדרה גלויה תבשיל לח אפילו אחר מעת לעת בתנור, ורק באוכלין כגון אפיית עוגות וכדומה יש להקל אחר צליית דברים יבשים כמו בשר וכדומה בצירוף עוד כמה סניפים. ע"ש.
מה דין קולט אדים כאשר ישנם סירים של בשר ושל חלב על הגז
בשו"ת אור לציון [שם ה"ט] כתב שאם האדים מגיעים לקולט אדים כאשר הם חמים שם בכדי שהיד סולדת בהם, אין להניח שם קולט אדים, אבל אם אין האדים חמים שם הכדי שהיד סולדת בהם, מותר להשתמש בקולט אדים זה. ודבר זה ניתן לבדוק במציאות. וחילוק זה למד האל"צ בביאורים שם מהא דכתב השו"ע בסימן צב' ס"ח גבי מחבת חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה. וכתב הרמ"א דמיירי שהוא קרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה, אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. ע"ש. והחשש הוא למאן דאמר שגם במקום פתוח הזיעה עולה ונוגעת בקולט אדים, ואחר כך אם יבשל שם מאכל חלבי אזי האדים של החלב עולים ונוגעים באותו מקום ויורדים בחזרה ואוסרים התבשיל. [עיין פרי תואר ס"ק טז].
ובספר הכשרות למעשה [עמ' קכו] כתב שיש להתקין את הקולט במרחק כזה שכאשר האדים יגיעו לשם לא יהיו בכדי שהיד סולדת בהם. ואם בכל זאת הותקן בקירוב, אזי אין לבשל בעת ובעונה אחת בשרי וחלבי , דאז הקולט חשוב ככסוי קדירה דאז חיישינן למאן דאמר שהזיעה מעבירה טעם גם למעלה וגם למטה. [עיין דגול מרבבה וכ"כ המג"א או"ח סימן תנט ס"ק מד]. ומיהו לענ"ד האדים המגיעים לקולט אדים אינם בגדר יד סולדת, וחשש רחוק הוא זה. ומ"מ אם אכן רואה שהם בגדר יד סולדת המחמיר לחוש לזה תע"ב.

דילוג לתוכן