עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם אפשר לשנות צוואה אחרי שהוא חתום

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 09.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

כן הרב, כהמשך לשאלה לגבי הצוואה, רציתי לדעת איך אני מתוודע שאני הוא שערך את הצוואה ולא אחר. האם אני צריך עדים או חתימתי הוא מספיק. האם אני יכול לשנות את הצוואה או שצריך צוואה חדשה. תודה.

תשובה:

להלן כמה עיקרים ופירושם בעריכת צוואה לודאות שהוא העורך ולא אחר. כתב ידו וחתימת העדים, יש הבדל בין הנוסחאות, ובעוד שבגשר החיים (בנוסח א, אבל בנוסח ב' גם שם הנוסח של המצווה) ובשו"ת מנחת יצחק [ח"ז סימן קלב, וכן בנחלת שבעה בנוסח שטח"ז] מבוסס השטר בלשון העדאת עדים, שהעדים כותבים וחותמים על מה שאמר להם המצווה, ואילו בספר דיני ממונות ובקונטרס מדור לדור ובספר שורת הדין מבוסס השטר בלשון ציווי המצווה, וחותם בכתב ידו (בקונטרס מדור לדור פרק ד סעיף א ובהערה שם כתב שאם הצוואה מכילה יותר מדף אחד, יחתום המצווה שמו בראשי תיבות בשולי כל דף ודף, וכתב הטעם שלא יהא חשש זיוף שמא יכניסו דף אחר שלא כפי צוואת המצווה, והוסיף שהשמירות שעושים העו"ד למנוע אפשרות זיוף אין נראה שיתחשבו כשמירות לפי דיננו, ולכאורה סותר את עצמו, וכי היכן מצינו בדיננו שחתימה בר"ת מוציא מכלל יכול להזדייף, ואף על פי שלפי נוסח שלו אינו שטר ממש אלא דין כתב ידו, מ"מ נראה שאין חתימה בר"ת מוציא מכלל אפשרות זיוף, ועכ"פ לפי הנוסחאות שהוא שטר בעדים, נראה פשוט דלא סגי בכך, ומסברא נראה שצריך חתימה ממש, וגם תאריך על כל דף ודף, וצ"ע. ובעצם דין שטר המורכב משני דפים יתכן דתליא בפלוגתא בין הסמ"ע [סימן מו ס"ק עה] ובין הש"ך [שם ס"ק פד], שוב שמעתי בשם חידושי הגר"ח [סטנסיל למס' גיטין] שכתב ששטר הכתוב על שני דפים פסול, ואפילו אם יחתמו העדים על כל דף, הו"ל חצי דבר, ועתה ראיתי בתשב"ץ [ח"ב סימן נז] שכתב תקנה שיכתבו בסוף כל דף שריר וקיים ויחתמו העדים, ואף על פי דשם איירי באותו דף בצד השני, נראה דה"ה בשני דפים נפרדים מהני, עיין שם, ולפי"ז אם השטר בכתב ידו צריך לחתום חתימתו המליאה בסוף כל דף. אמר המעתיק – שאלתי להגר"א פרץ שליט"א בענין זה והשיב דהיות שיש ענין של שופרא דשטרא אין לחוש לכמה דפים, רק שיחתמו על כל דף, ואם אפשר גם לעשות עמודים לכל דף כגון אחד מתוך אחד, אחד מתוך שתים וכ'ו די בזה), ואחר חתימתו כותבים העדים וחותמים שבפניהם צוה על כל הנ"ל, והקנה בקנינים כדין תורה וחתם על השטר, והעדים חותמים.
ולמעשה א"צ דיני שטר רק כשמקנה קרקע, אבל במטלטלין אין קנין שטר, ובהקנאת קרקע סגי בכתב ידו, כמ"ש בפת"ח [ח"ח דיני קנינים פרק ד סעיף ג], ועי' בהערה שם [אות ד] דגם כשכתב אחר והוא חותם יש לו דין כתב ידו.
ביטול ושינוי צוואה, כבר נתבאר שאחד העקרונות שהנחו את מנסחי הצוואות הוא רצון המצווה שיוכל לחזור בו, ולכן כותבים בצוואת מתנת בריא מהיום אם לא אחזור בי עד שעה אחת קודם מיתתי, ובפת"ח [פרק ד הערה ד] הביא מדברי הנו"ב שאינו צריך לחזור בו בפירוש, אלא כל שמוכר או נותן או אוכל, ה"ז כחזרה, אמנם יש לדון כשאינו נותן במתנה גמורה, אלא כותב צוואה אחרת, וגם בצוואה השניה הוא כותב לשון זה, אם גם בזה הוי כחזרה, ומסברא נראה דכיון שנותן גוף מהיום, הרי זה כמתנה גמורה לגבי הגוף וממילא הוי כחזרה. ומ"מ מנסחי הצוואות הוסיפו שהוא מבטל בזה כל צוואה קודמת, וכן מתנה שהצוואה תהא בתוקף אא"כ יכתוב צוואה אחרת בת תוקף.
ויש להעיר שבצוואות המורכבות ממתנת בריא מהיום ולאחר וכו', ומוסיפים חיזוק בדרך שטר חצי זכר, וכ"ש כשכל הצוואה מבוססת על הודאה או התחייבות מהיום בכל תוקף, לכאורה נראה שאי אפשר לבטל צוואה כזאת, ואף לא לשנותה, אא"כ רוצה לשנות סדר החלוקה בין אותם זוכים שאליהם התחייב בצוואה ראשונה, ובאופן שגם החיובים אליהם יהיו יותר מחלקם בירושה, באופן שכדאי יהיה ליורשים לתת להם חלקם כפי הצוואה, נראה שיכול לשנות חלק זה, וחלק ההתחייבות ישאר כמו בצוואה ראשונה, ובשו"ת מנחת יצחק [ח"ח סימן קמ] כתב שהיה אפשר להתנות גם על ההתחייבות בתנאי אם לא אחזור בי, אלא שכתב שאינו מועיל התחייבות בתנאי משום דהוי אסמכתא, כמבואר בחו"מ סימן מ', [עי' פת"ח ח"ח דיני קנינים פרק כא סעיף ב], עיין שם, ולכאורה לפי הנוסחאות שמודה שקנה בב"ד חשוב הרי קיי"ל [בסימן רז סעיף טו] דבזה מבטל דין אסמכתא, וא"כ אפשר גם להתנות על ההתחייבות.
ולדברי החת"ס [חו"מ סימן קמו] שמפרש בנוסח הנ"ש שהחוב לא יחול אלא שעה אחת קודם מותי, והוי כאילו שההלואה היתה שעה אחת קודם מותו, אפשר שיש מקום לומר שמכיון שעדיין לא חלה ההודאה, יכול לחזור בו, אלא שהחת"ס כתב שהנ"מ הוא לענין לגבות ממשועבדים, ולמה לא הזכיר גם שיכול לחזור בו, ועוד שהרי בנוסח הנ"ש כתבו דלא למיהדר ביה וכו', ומשמע שאינו יכול לחזור, וצ"ע. וכפי שכתבתי לעיל [אות ד] מקונטרס מדור לדור שההתחייבות היא לא למוטבים אלא לאפוטרופוס, הרי יש בזה פתרון גם לענין זה, שכל שאינם מקיימים הצוואה האחרונה, ההתחייבות לאפוטרופוס היא בתקפה, והאפוטרופוס נאמן עליו שיחלק לפי צוואתו האחרונה.
דילוג לתוכן