האם ביצים בחמין בשרי

יתכן דע"י טעימת הביצה אם לא מורגש שום טעם בשר יש מקום להקל בביצה שבושלה שלימה בקליפתה בתוך סיר חמין בשרי האם דינה כתבשיל
ע' בשו"ת אור לציון [שם ס"ח] פסק דביצים שלמות בקליפתן שהיו בחמין בשרי ואכלו רק אותם ללא הבשר די להמתין שעה אחת. וביאר דבריו דאע"ג שמרן השו"ע בסימן צה' ס"ב פסק שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר הב"י בשם הרשב"א דביצה בקליפתה מחוררת היא, וכשאדם מבשלה בתוך יורה של צבעים, תמצא הביצה בתוכה ג"כ באותו צבע. מ"מ, כיון שלא נכנס לביצה אלא טעם ולא שומן, יש להקל בהמתנת שעה אחת בלבד. ע"כ.
ומיהו, יעוין בשו"ת רב פעלים [או"ח ח"ג סימן יג] דכתב גבי ביצים שהונחו על גבי קדירה רותחת עם בשר והזיעה עולה מהבשר שבקדירה ונבלעת בביצים, שיש לאסור לאכול ביצים אלו יחד עם חלב, אבל לאכול מיד אחריהם דברי חלב שפיר דמי.
ונימוקו עמו, דהא לשיטת רש"י הסיבה שלא אוכלים חלב לאחר תבשיל בשרי הוא משום שחוששים לשומן של הבשר שנבלע בתבשיל ומושך טעם בחיך עד שש שעות. ואילו בהני ביצים אפילו אם עולה הבל מהבשר שבסיר, מ"מ אין נבלע בהם ממשות של הבשר וגם אין בביצים טעם של בשר אפילו שמעוןו ולכן אין לאסור לאכול חלב מיד אחרי אכילתן של הביצים. עכת"ד.
והנה, לכאורה מוכח מדברי הרב פעלים דאם הביצים נמצאים בתוך הסיר של הבשר ממש יש לאסור לאכול אחריהם מאכלי חלב עד שימתין שש שעות כדין תבשיל בשרי, דהא להדיא כתב שאין הביצים מקבלים טעם מהממשות של הבשר אלא רק זיעה שעלתה מהבשר.
וכך ראיתי שפסק למעשה בספר הכשרות למעשה [עמ' צג הערה קט] להמתין אחר אכילת הביצים הללו שש שעות כדין תבשיל בשרי. וכן פסק הגאון הרב מאיר מזוז שליט"א בספרו מקור נאמן [סימן תקצ"א]. וכ"פ בשו"ת דברי דוד [להגאון ר' דוד טהרני שליט"א ח"ב יו"ד סימן יד אות ז], ודימה דין הביצים כדין תבשיל ממש, מהא דפסק מרן השו"ע בסימן צה' בשם הרשב"א דהיות וביצה מחוררת היא אסור לאוכלה בכותח כדין תבשיל.
אולם, מש"כ הדברי דוד לענ"ד אינו ראיה, דהא הרשב"א ומרן אסרו לאכול בכותח, דייקא, אבל מאן לימא לן דצריך להמתין שש שעות כדין תבשיל, דהא כל הטעם של ההמתנה הוא בשר בין השינים או טעם השומן בחיך, וכאן ליכא לא בשר ולא טעם בשר ולא שומן.
אכן, בשו"ת הרי יהודה [ח"ב יו"ד סימן ג] צידד להקל בכל האמור לאכול אחר הני ביצים מיד מאכלי חלב אפילו ללא המתנת שעה, אלא דלדינא חשש להיקל כיון דלסברת המרדכי יתכן שגם הביצים הם בכלל גזירת תבשיל שלא להקל. וכן ראיתי משמיה דהגאון הרב שלמה זעפראני שליט"א. מאידך, י"ל דלא מבעיא לשיטת הגינת ורדים [יו"ד כלל א סימן יז] שפסק להקל שאין צריך להמתין אחר אכילת תבשיל בשרי כלל וכפשט דברי מרן בסימן דידן, דלשיטתו פשוט שאין צריך להמתין אחר אכילת הביצים. וכן מורה למעשה הגר"י פרץ שליט"א. אלא דלמעשה היות ונידון זה לא נפיק מפלוגתא, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ויתכן דע"י טעימת הביצה אם לא מורגש שום טעם בשר יש מקום להקל. ולדינא צ"ע.
ובאורז שהיה בתוך שקית אטומה בתוך סיר חמין בשרי האם צריך להמתין:
בספר הכשרות למעשה [הערה קיב] כתב שאין צריך להמתין שש שעות אחר אכילת אורז שבושל בתוך סיר עם בשר כאשר האורז היה בתוך שקית צליה [קוקי] אטומה היטב. והביא שם בהערה קיב' שכן העלה בשו"ת אערוך שולחן [סימן יח]. והוסיף שע"י בדיקה של נתינת אורז בשקית קוקי בתוך מים ופפריקה, האורז נשאר לבן.
אולם, לענ"ד בדיקות הללו תלויות בטיב השקית ואטימותה, ולכן זו בעיה לפסוק בזה באופן מוחלט כיון שכל אחד משתמש בסוג שקית שונה ובאטימות שונה, ולכן יכול לצאת מזה מכשול לרבים. ורק באופן שברור למי שמבין בהלכה ובדק לעצמו יכול לסמוך ע"ז ודי למבין.
ובקוסקוס שהתבשל על גבי סיר של מרק עם בשר ואכל רק את הקוסקוס
בספר הכשרות למעשה [עמ' צד הערה קי] נקט שאם אכל רק מהקוסקוס שבושל מעל גבי סיר של מרק עם בשר, אינו צריך המתנה של שש שעות אלא מותר מיד באכילת דברי חלב. וסיים שהמחמיר תע"ב.
והנה בספר הנ"ל ציטט למקור דבריו להקל מדברי הרב פעלים שהוזכר לעיל גבי ביצים שהונחו ע"ג סיר בשרי שיש להקל שאין צריך להמתין שש שעות אחר אכילתם של הביצים, וטעמו נובע מכך שכל הסיבה שאנו ממתינים שש שעות אחר אכילת בשר, בין לדעת הרמב"ם הוא רק מחמת בשר שבין השינים ובין לדעת רש"י הוא משום טעם הבשר שנמשך בחיך, ולכן בהני ביצים אין שם לא בשר ולא שומן של בשר אלא רק הבל העולה מן הסיר של הבשר ולכן יש להקל.
ומכאן למד ספר הכשרות למעשה דה"ה לקוסקוס. מיהו, לענ"ד אין כ"כ ראיה מדברי הרב פעלים לנד"ד, דיתכן שהרב פעלים היקל בביצים דוקא בגלל הקליפה של הביצה שמונעת משום טעם להכנס בתוכה, ורק הבל בעלמא נכנס כיון שמחוררת בדקות מאוד, משא"כ בקוסקוס.
וכן העלה בשו"ת ברכת יהודה [להרה"ג ר' יהודה ברכה ח"ו סימן ג אות ד] שיש להחמיר אחר אכילת הקוסקוס שש שעות. ומ"מ אם טועם הקוסקוס ולא נרגש שום טעם בשר יש מקום להקל לדעת האור לציון הנ"ל.