עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם בעל תשובה חייב להחזיר הגניבה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 14.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב, אני הייתי גנב, ועכשיו חזרתי בתשובה, אני מאד מתבייש במעשי, וצריך להבין שזה התחיל בדברים ממש קטנים והמשיך לדברים גדולים מאד. אני רוצה להחזיר את כל מה שגנבתי אבל אני מתבייש להגיד לאנשים ועוד אני חושש שהם לא יאמינו לי שחזרתי בתשובה, האם אני יכול להחזיר דברים בסתר והם לא ידעו מזה (אני יודע איך לעשות את זה).

תשובה:

הגונב חפץ מבית חבירו והחזירו למקומו, ולא ידעו הבעלים שהחזירו, אם ידעו הבעלים שנגנב מהם, אף על פי שהחזירו הגנב, לא נפטר והוא באחריותו עד שידעו הבעלים, כגון שימנה חפציו וימצאם שלמים. ומיהו כשמנאם נפטר אעפ"י שלא ידעו הבעלים בשעה שהחזירו. לפיכך גנב לו מעות והבליע לו בחשבון ונתנם לתוך כיסו, אם יודע מנין המעות שלו, יצא, שאדם עשוי למשמש בו בכל שעה והרי מצא שהחזיר לו בכלל מעותיו. אבל אם זרקן לכיסו שאין בו כלום, לא יצא, וחייב באחריות הגזלה עד שיודיענו שהחזיר לכיס פלוני. ואם לא ידעו הבעלים שנגנב מהם, מיד כשהחזירם למקומם יצא אף על פי שלא מנאום הבעלים.

לא הוי השבה מעליא דכיון שידעו הבעלים שנגנב נתייאשו מלשומרו עוד ואף שהחזירו הא לא ידע הבעל מזה שישמרנו. סמ"ע:
יש אומרים שאפילו אם החזיר הגנב את המעות לכיסו של הנגנב לא יצא ידי חובתו בזה עד שידעו הבעלים כמה מעות היו באותו כיס מלפני שנתן זה המעות שם, כך שבשעה שישמשו הבעלים בכיסם יבחינו בהחזרת כספם [הרא"ש והטור]. וק"ק להבין סברא זו דמנין לו לגנב לידע אם הבעלים יודעים כמה מעות היה להם בכיסם מלפני כן.
אמנם יש חולקים האומרים שאין צריך לכל זה, דכל שהחזיר הגנב את המעות לאותו כיס יצא ידי חובתו בזה, דתולין לומר מסתמא אדם יודע כמה מעות יש לו בכיסו שכיון שקי"ל אדם ממשמש בכיסו בכל שעה, די בכך להשיב המעות לכיס ותו לו [רי"ף והרמב"ם] וכשיטה זו פסק בשו"ע.
גנב מקופת צדקה של בית הכנסת ורוצה להחזיר בלי שאף אחד ידע מזה, ולכן החליט לקנות עליות לתורה בכל שבוע עד כדי הסכום שגנב ועתה בא לשאול אי שפיר עבד
הנה בשו"ת אגרות שמעון [חו"מ ח"א ס"פח ד"ה ומה ששאלת] נשאל בכיוצא בזה וכך הם תו"ד: ומה ששאלת באות י"ד אם תצא ידי השבת גזלה כשתשלם באופן שנראה כצדקה. פשוט שלהשיב את המעות בחשאי שלא ידעו להחזיק לך טובה ולכבדך בזה שיחשבו שנדבת עתה תצא ידי חובתך, אבל אם תתן באופן שיחשבו שנדבת עתה ויחזיקו לך טובה ויכבדוך בשביל זה, לא תצא ידי חובת השבת הגזלה. וע"י נדר בשעה שאתה עולה לתורה כ"ש שלא תצא ידי חובת השבת גזלה, שבזה אף ליפטר מחיוב נדר אחר אינו יכול, כגון שהיה כבר מחוייב לצדקה מנדר אחר ונדר עתה כשעלה לתורה סך אותו הנדר וחשב בלבו שהוא רק לשלם נדר הראשון הוא דברים שבלב וחייב לשלם סך ב' הנדרים, עכת"ד. נמצא שדעת האג"מ שלא יוצא ידי חובתו ע"י קניית עליות לתורה, אלא יכול לעשות זאת בחשאי כגון שיבליע הסכום בכסף העליות לתורה או שיניחם בקופת הצדקה שאין צריך כאן דעת בעלים.
ראובן ערך קניות בסופר מרקט והנה כשהגיע לביתו ראה שישנם כמה פריטים שהסתתרו בתחתית עגלת הקניות שלא שילם בעדם ורוצה להשיבם האם צריך להודיע לבעלים או די בזה שיחזירם למדף מהם לוקחו
לאור האמור לעיל פשוט שמחזירם למדף ואין צריך דעת בעלים כיון שלא ידעו מזו הגניבה כלל. זאת ועוד דאין צריך כאן שמירה יתרה, דממילא שמירת הבעלים היא על כל הסופר מרקט ואין מעלה בשמירה יותר מחמת חזרת החפץ.
גנב מהמכס או משאר מקומות ורוצה להשיב את הגזילה אך חושש שאם ידעו מכך יעלילו עליו לשלם יותר ממה שבאמת גנב כיצד יעשה
הנה בספר "פתחי חושן" [פ"ד הערה כב] דן בזה והעלה מסברא דאע"ג שבכל מצות עשה חייב אדם לבזבז עד שליש מנכסיו ולא יותר וה"ה גם כאן דישנה מצות עשה של "והשיב את הגזילה אשר גזל", א"כ יראה שאם יגיע לו הפסד של יותר משליש מנכסיו ע"י השבתו אינו חייב להחזיר. אולם נראה דשאני מצות עשה של "והשיב את הגזילה" שלא אומרים במצות עשה זו שרק עד שליש מנכסיו חייב לבזבז ולא יותר כשאר מצוות עשה, שהרי כאן הגנב בא לתקן את הלאו של "לא תגזול" ע"י השבתו וא"כ אין לו שיעור אלא כל שגנב חייב להחזיר ואפילו יותר בכדי לתקן את הלאו. ונמצא שחייב לשלם כל ממונו כדי לא לעבור על לאו. ומ"מ למסקנא העלה מסברא שמותר להערים ואפילו לשקר כדי שלא יוציאו ממנו יותר ממה שחייב הנה אדם זה רוצה לעשות תשובה אך מצד שני מתבייש הוא כיצד יראה פניו באותה חנות באומרו שהוא גנב וחפץ להשיב הגניבה. ע"כ יש לחלק, דאם הבעלים לא ידעו כלל מן הגניבה והדבר ברור לו שכן הוא, יכול אותו בעל תשובה לשלוח המעות ע"י מכתב או שליח לאותו בעל חנות, ואין הוא צריך לפרט את שמו וכו' שכן מפורש בדברי השו"ע בסוף דבריו.
אך לדינא אם ידעו הבעלים מן הגניבה, אינו יוצא ידי חובת השבה בזה אא"כ מחזיר המעות באופן שידע הבעלים שכספו הושב לו. אך בכל אופן צריך מהם מחילה על הצער אם נודע להם מהגנבה והיה להם צער, ובשביל זה צריך לכתוב מכתב לבקש מחילה כדאיתא ברמב"ם [פ"ב מתשובה ה"ט] וכ"כ בעל האגרות שמעון [לקמן].
דילוג לתוכן