הנה מבחינה הלכתית לא ראינו שום קפידא בזה לאכול דגים אחר בשר. ושיערנו שנהגו כך משום מה שכתב הרמב"ם (פ"ד מהלכות דעות ה"ז) שבשעת אכילתו יש לו להקדים אכילת מאכלים הקלים מקודם שיאכל מאכלים הכבדים, ועל פי זה כתב בכה"ח (סי' קנז ס"ק לח) שיקדים אכילת דגים לאכילת מיני בשר אף בשר עוף גם כי הדגים הם חמים ביותר ומעכל המאכל, ע"ש. וכן הובא להסביר טעם זה בשם הגאון שבט הלוי זצוק"ל בספר מבית לוי (יו"ד עמ' קלה). וכן בחוט שני (הלכות ענייני סכנה, עמ' עט) כתב שיש לנהוג לאכול קודם דגים משום שהוא קל יותר לעיכול מבשר, ע"ש. ומצינו לכמה מגדולי הצדיקים שנהגו לאכול בשר ולאחר מכן דגים ראה בספר נשמת שבת (ח"א סי' קל), ומוכח דאין בזה שום סרך של איסור, והוא בגדר הנהגה בריאותית, ומאן דלא קפיד וכו', ובפרט שנעשה מידי פעם בפעם ולא באופן תמידי. ומלשון הש"ע (סי' קטז ס"ג) משמע דאין קפידא לאכול דגים אחר בשר (ויש לציין שאכילת דגים בשבת הוא מדין עונג שבת ואם אינו אוהב לאכול דגים אין לו שום חיוב בזה, כי שבת לעונג ניתנה ולא לצער וכמובא באחרונים בריש סי' רמב). ובודאי שאין לאכול בשר ודגים יחד משום שהוא קשה לצרעת כמבואר בגמ' (פסחים עו:) ונפסק בש"ע (אור"ח סי' קעג וביו"ד סי' קטז), ובאחרונים. והאוכל דג ואחר כך בשר או להיפך צריך לרחוץ את ידיו משמנונית הדג או יקנח את ידיו היטב במפה. וגם ירחוץ פיו ויאכל פת בין לבין, וטוב שגם ישתה מים או שאר משקים בין לבין וכמו שכתב הגאון הרב בן איש חי בספרו (פ' פנחס ש"ש אות ח) ועוד אחרונים.
