עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם יש תשובה למי גנב מרבים?

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 22.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב הייתי עובד בערייה, ובמשך השנים גזלתי מקופת הערייה, עכשיו אני עובד בעיר אחרת במדינה אחרת ואין אני יכול להחזיר את הכסף לערייה שעבר, מה עלי לעשות.

תשובה:

כן שאלות כאלו מסובכות מאד וקשה לענות עליהם, אני יציג לפניך את הסוגיא בתקוה שלא ישמעו שאלות כאלו עוד. גזל בעיר פלונית האם מועיל לעשות צרכי רבים בעיר אחרת
הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות. הגה: גזלן שהחזיר, אם צריך דעת בעלים, דינו כמו בגנב (טור ס"ג). ועיין לעיל סימן שנ"ה.

צרכי רבים. דאז גם הנגזל יהנה מהדברים הנעשין מדמי הגזילה. שם: בגנב. מיהו אם לא ידעו הבעלים כו' לא שייך בגזלן וק"ל.
נמצאנו למדים שישנם כמה אופנים לעשות צרכי רבים מכספי הגזילה:
א. בורות שיחין ומערות – בימנו מכונות שתייה לציבור במקומות ציבוריים או כיורים ציבוריים לנטילת ידיים כגון בכניסה לבית הקברות וכדומה.
ב. לתקן את הדרכים – סלילת דרכים לציבור או תיקון הדרכים מכל מיני מכשולים לטובת הציבור.
ג. ציוני קברות [אם גזל מכהנים] או מקוואות, בתי כסא ליד מקומות ציבוריים.
ד. כלי שימוש לציבור – גמ"ח לכל מיני תכשירים או מכשירים רפואיים היכולים לשמש לציבור בחינם כגון, כל מיני משחות לכוויות וכדומה אור סגול [להורדת צהבת לתינוקים] או מד חום ושאר דברים הנצרכים לרפואה לרבים [גמ"ח כסא גלגלים או מקל הליכה וכדומה].


בפשטות נראה שאדם שגזל במקום מסויים כגון בעיר פלונית יש לו לעשות צרכי רבים דוקא באותה עיר, שדוקא היכן שגזל יש אפשרות שיהנו הנגזלים ממעותיהם שנגזלו, משא"כ אם יעשה זאת בעיר אחרת מרחיק בזה את האפשרות שיהנו הנגזלים מצרכי הרבים הנמצאים בעיר האחרת ויתכן שלא יוצא חובתו בזה. מיהו ישנה תקנה גם לזה ע"י תשלומי מדינה כדלקמן.
צרכי רבים ע"י תשלום הוצאות הערוב בעיר
בשו"ת משנה הלכות [חי"ג סימן סד] כתב וז"ל: והנני כאן להעתיק סיפור אחד מה ששמעתי מפי קדשו של מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל בהיותי אצלו להבחל"ח לביקור בירושלים עיה"ק, שלאחר פטירת הגאון האדר"ת זצ"ל בירושלים עיה"ק בא הרב ר' בן ציון ידלר לפני הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל ואמר לו היות כי מיום באו של האדר"ת לירושלים קרא אותו ואמר לו היות כי הייתי רב בחו"ל ואולי נהנתי ומעלתי ח"ו בממון צבור שלא כהוגן ומעלתי בשליחות ונתחייבתי להשיב, והו"ל ח"ו בכלל גזל הרבים שאין לו תקנה אלא לעשות צרכי רבים וזיכוי לרבים, ולכן הציע לי לעשות עירוב בירושלים עיה"ק והוא מקבל עליו כל ההוצאות העירוב כל ימי חייו, והתנה עמי שלא לגלות הדבר לשום אדם בעודו הוא חי, וכן עשה כל הד' שנים שהיה חי בירושלים עיה"ק, עכשיו שנפטר הרב, עליו להודיע את הרב הגר"ש סלנט, ואם ירצה ימשיך בעירוב, ואם לא אז יבטל, כי אין לו יכולת להמשיך העירוב משלו. הגר"ש סלנט זצ"ל הופתע ושאל היאך לא סיפר לו מזה כלום עד עכשיו, והשיב ר' בן ציון ידלר שזה היה תנאי בינייהו, תיכף החליט הגר"ש סלנט להמשיך בעירוב, ולהחזיקו מקופות של כל הקהל, והיה שם קופה אחת שסירבה להשתתף בהוצאת העירוב, שאמרו שהם ממילא לא מטלטלים בשבת, אף כשיש עירוב. וסיים הגרש"ז אויערבך זצ"ל, בזה הלשון שמאותם שמיאנו אז וסירבו בעירוב, כמעט רובם ככולם בניהם נעשו מחללי שבת, ומהקופות שהסכימו בניהם נשארו גדולי ישראל וגדולי עולם.
האם לעשות צרכי רבים בממון גזול הוא חיוב מן הדין
בשו"ת מנחת שלמה [תנינא ב – ג סימן קלה]. כתב שעשיית צרכי רבים עם ממון הנגזלים זה רק מדת חסידות ולא מן הדין.
האם אדם שגזל את הרבים יכול לצאת ידי חובת עשיית צרכי רבים בזה שיכוון שכל מה שמשלם למדינה כגון ארנונה וביטוח לאומי וכדומה יהא לשם צדקה
הנה בספר 'זכרון הדסה' להגרב"צ אבא שאול זצ"ל [מאמר ד' בעניין גזל עמ' רטז] כתב בזה"ל: הכסף שלוקחים מאיתנו הממשלה, אם כבר חייבים אנו לשלם אותו, לפחות נכוין שיהיה לצדקה. שהרי הממשלה דרכה לחלק כסף לאנשים, ויתכן שימצאו בתוכם אנשים נזקקים באמת. וכן יכוין שמא גזל את הרבים וכדומה, ואמרו רבותינו ז"ל גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים [ביצה כט, א], ובכסף הזה הנלקח על ידי ההמשלה נעשים בהם צרכי רבים, כבישים, תאורה, וכדו', שכולם נהנים מזה, וכיון שעל ידי כספו נעשים צרכי רבים, נמצא שכיפר בזה עוון גזל, עכ"ל. ואולי אפשר להוסיף בתנאי שיכוין שדוקא המעות שהולכים לצרכי רבים 'הכשרים' אני עושה, דאל"כ הלא הממשל עושה עוד הרבה דברים עם כספי הציבור שאינם לרוח היהדות כלל ובודאי שאין אנו רוצים חלק 'מזכות זו'.
וישמעו רק בשורות טובות. לכן ודאי עדיף לעשות את צרכי הרבים באותו מקום שיש סיכוי שהנגזלים יהנו ואם לא יש ספק אם קיימת את הדין. במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים.