עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם יש תשובה על גניבות הרבה?

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 20.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום כן הרב מאד קשה לי לומר את זה אבל אני גנבתי מהרבה מקומות דברים קטנים למשך שנים, עשיתי את זה בלי לחשוב ואני לא זוכר מאיפה גנבתי, מה אני יכול לעשות הרי אי אפשר להחזיר את מה שגנבתי.

תשובה:

הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות. הגה: גזלן שהחזיר, אם צריך דעת בעלים, דינו כמו בגנב (טור ס"ג). ועיין לעיל סימן שנ"ה.

רבים. דאז גם הנגזל יהנה מהדברים הנעשין מדמי הגזילה. שם: בגנב. מיהו אם לא ידעו הבעלים כו' לא שייך בגזלן וק"ל. שם:
גדר צרכי רבים
בפרש"י [בב"ק צד, ב] כתב שעשיית בורות שיחין ומערות הוא דבר הצריך לכל ויהנו מהם גם הנגזלים, וכ"כ הסמ"ע [ס"ק ה], ובערוך השולחן כתב שתקוני דרכים ומרחצאות וכיוצא באלו גם הם בכלל צרכי רבים שהנגזלים יהנו מהם, וכשיעשה צרכי רבים יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו, והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים. אולם בימנו שלא מצוי עשיית בורות ומערות, יש לעיין האם שאר דברים הנצרכים לציבור גם הם בכלל צרכי רבים. כתב השו"ע בהלכות חול המועד [סימן תקמד ס"א] צרכי רבים מותר לעשותם בחול המועד כגון לתקן הדרכים, ולהסיר מהם המכשולות, ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים ולתקן המקוואות.
ולמד מכאן בספר 'חשוקי חמד' [יומא פה, ב] דה"ה לגזל מהרבים ולא יודע למי להשיב שגם אלו המוזכרים בחול המועד בכלל צרכי רבים הם. אלא שלציין הקברות שיש בזה נפ"מ רק לכהנים ולא לישראלים, צ"ע אם יחשב לצרכי רבים, ביודע שגזל גם מישראל, הרי הישראל לא יהנה ממנו. עוד הוסיף ב'חשוקי חמד' [שם] מקומות שהרבים יכולים להינות מהם כגון: בית חולים, ואף על פי שלא כל העולם חולים, מכל מקום כולם נהנים שיש בית חולים בעירו, שיודע שלכל צרה שלא תבוא יש לו מקום ללכת שם מיידית. עוד נראה דבתי כסאות במקומות ציבורים, ובפרט ליד בתי כנסת וליד בתי קברות הם צרכי רבים, וכמבואר בביאור הלכה [סימן ג ד"ה יהא] וז"ל: ראיתי באיזה מקומות שמתעצלין בבניית בית הכסא לרבים, ויש על ידי זה כמה מכשולות שמלבד שחסר על ידי זה מדת הצניעות עוד באין עי"ז לכמה קלקולים…, ע"כ מצוה רבה לסייע בזה כדי להסיר המכשולות האלו מישראל ויזכירו את שמו יתברך בקדושה. וכן נראה דאף במקומות שיש כבר בתי כסאות, או בבית הקברות, לשים שם מים לרחוץ ידיהם, ואפילו רק ספלים כדי שיוכלו לרחוץ ידיהם, כל זה בכלל צרכי רבים, ובפרט הרוצה לעשות מכונות לשתיית מים במקומות ציבורים, הרי זה ממש תקנת הגמרא, בורות שיחין ומערות. בשו"ת שמחת כהן [חו"מ סימן ז] כתב שה"ה אם אפשר שיקנה איזה כלים שמשתמשים בהם לרפואה כגון מד- חם שמודדין בו החום וחקנ'ה ומגאיי'ט [חוקן וכוסות רוח] וכדומה לזה שמשתמשים בהם לרפואה וישאילם חנם לכל מבקש דגם זה צרכי רבים הוא וה' לא ימנע להולכים בתמים. ע"כ.
נמצאנו למדים שישנם כמה אופנים לעשות צרכי רבים מכספי הגזילה:
א. בורות שיחין ומערות – בימנו מכונות שתייה לציבור במקומות ציבוריים או כיורים ציבוריים לנטילת ידיים כגון בכניסה לבית הקברות וכדומה.
ב. לתקן את הדרכים – סלילת דרכים לציבור או תיקון הדרכים מכל מיני מכשולים לטובת הציבור.
ג. ציוני קברות [אם גזל מכהנים] או מקוואות, בתי כסא ליד מקומות ציבוריים.
ד. כלי שימוש לציבור – גמ"ח לכל מיני תכשירים או מכשירים רפואיים היכולים לשמש לציבור בחינם כגון, כל מיני משחות לכוויות וכדומה אור סגול [להורדת צהבת לתינוקים] או מד חום ושאר דברים הנצרכים לרפואה לרבים [גמ"ח כסא גלגלים או מקל הליכה וכדומה].
אדם שגזל את הרבים ורוצה לחזור בתשובה האם יכול לתת כסף לצדקה עבור הנגזלים ויצא ידי חובתו או צריך דוקא לעשות עם הכסף צרכי רבים
הסתפקנו באדם שגזל מהרבים ואינו יודע למי להשיב מדוע לא אמרו הפוסקים שהגזלן יתן את הכסף לצדקה לזכות כל הנגזלים ובודאי בעולם הבא ניחא להו בזה יותר מאשר עשיית בורות שיחין ומערות, שיש כאן רק סברא שמא ישתמש הנגזל במים שבבורות ויהנה מהם, זאת ועוד מה יהיה הדין אם גזל סכום גדול של כסף מי אמר שהנגזל ישתמש במי הבורות כשווי המעות אשר נגזלו ממנו, משא"כ בשעה שהגזלן זוקף את כל הסכום לצדקה לזכות הנגזל הלא מקבל הלה הנאה גמורה שאין כדוגמתא בעולם הבא. הנה בשו"ת חלקת יעקב [חו"מ סימן טז] כתב שכל מה שלא מהני לתת את הכסף לצדקה, אלא שיש לעשות בהם צרכי רבים, היינו דוקא כשהבעלים או היורשים של הנגזל חיים וקיימים, ועל ידי צרכי רבים יתכן שהם יהנו מהן, אבל באופן שגם הבעלים וגם היורשין אינן לפנינו, בכה"ג עדיף טפי ליתן לארנקי של צדקה, ומביא לזה כמה ראיות, יעו"ש. ועכ"פ גם לדעת החלקת יעקב אין זה אלא שאין הנגזלים או יורשיהם בחיים אבל בעודם חיים יעשה במעות צרכי רבים, וצ"ע לדינא אם מהני גם בעודם בחיים. ושמעתי מהגר"א פרץ שליט"א שאמר משמו של הגרח"פ שיינברג זצ"ל שכך היה מורה לכתחילה ליתן המעות לצדקה לזכותם של מי שגזל אותם בעבר ואינו יודע מי הם.