במסכת סופרים (פי"ד הל' טו) איתא, פוחח שנראים כרעיו או מי שראשו מגולה, מותר לו לפרוס על שמע, ויש אומרים מי שכרעיו מגולים ובגדיו פרומים, פורס על שמע, אבל לא מי שראשו מגולה, שאינו רשאי להוציא אזכרה מפיו, ע"כ. וכתב הב"י (חאו"ח סי' צא) שנראה שמחלוקתם היא האם מותר לברך בגילוי הראש או אסור. ופסק רבינו ירוחם (סוף נתיב טז) שאסור לברך בגילוי הראש. והכי נקטינן, ע"כ. וזה לשון מרן בש"ע (סי' צא ס"ה) יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש, ע"כ. והדבר ברור שדעת מרן לפסוק כדעת היש אומרים שהביא מתחילה שאסור לברך בראש מגולה, וכדבריו בב"י, והיש אומרים בתראי, באו להוסיף שגם להיכנס בלבד בבית הכנסת ללא כיסוי ראש, אסור, ויש למחות על כך (וזוהי סברת רבינו פרץ שהובאה בב"י בשם הכל בו, וכן הוא בארחות חיים דיני בית הכנסת אות ז, דף ח ע"ב). וכ"פ עוד מרן בש"ע (סי' רו ס"ג) וז"ל, ואפי' אם אינו ערום, אם ליבו רואה את הערוה או שראשו מגולה אסור לברך, ע"כ. אתה הראת לדעת שדעת מרן הש"ע לפסוק לאסור לברך בגילוי הראש. ואולם הרמב"ם (פ"ה מהל' תפילה ה"ה) פסק שצריך לתקן מלבושיו ולציין ולהדר עצמו ואחר כך יתפלל, שנאמר "השתחוו לה' בהדרת קודש". לפיכך לא יעמוד להתפלל בראש מגולה, ע"כ. ומוכח ששאר ברכות מותר לברך בגילוי הראש, וזהו כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים הנ"ל. וכ"כ הגאון רבי יהודה עייאש בספר לחם יהודה (פ"ה מהל' תפילה דף יט ע"ג) שהרמב"ם סובר שאין איסור בגילוי הראש אלא בשעה שעומד בתפילת שמונה עשרה, אבל בשאר ברכות, מותר. וכדעת תנא קמא שבמסכת סופרים, ע"ש. והאור זרוע (ח"ב סי' מג) כתב, הכל עולים למנין שבעה ואפי' קטן. נראה בעיני שצריך ליזהר שקטן לא יקרא בתורה בראש מגולה, כי שמא הלכה כיש אומרים שבמסכת סופרים שמי שראשו מגולה, לא יפרוס על שמע, ולא יקרא בתורה וכו'. ואפשר שבקריאת התורה גם תנא קמא מודה. ואין נראה בעיני מנהג רבותינו שבצרפת שמתירים לברך בראש מגולה, ואיני יודע לקיים מנהגם אם לא כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים, ע"כ. ובשו"ת רבינו שלמה לוריא (סי' עב) כתב, שאף שמהרא"י פשוט לו שאסור להזכיר השם בגילוי הראש, הנה מצאתי במסכת סופרים (פי"ד) מח' בזה. ורבינו ירוחם פסק כהיש אומרים לאסור. ואלמלא שאנני רגיל לחלוק על הראשונים, אם אין גדול שיסייעני, הייתי נוטה להקל לברך בגילוי הראש, ע"פ המדרש (ויקרא רבה פרשה כז) לא הטרחתי עליכם לקרוא קריאת שמע בגילוי הראש וכו', אבל מה אעשה שכבר הורו לאיסור, ע"ש. וכן דעת הפרי חדש (סי' צא ס"ג). גם מד' הרא"ש בפסקיו (פרק הרואה, ברכות ס:) מוכח, שמן הדין מותר לברך בגילוי הראש. וכן הוא דעת הרשב"א בתשובה (סי' קנג). וכן מוכח בספר המכתם (ברכות ס:) ובארחות חיים (הלכות מאה ברכות, אות ה). וזאת לפי פירושו של מרן הב"י (אור"ח סי' מו) בענין ברכת 'עוטר ישראל בתפארה', ע"ש. וכן הוכיח במישור בביאורי הגר"א (סי' ח סק"ו) מהגמ' ברכות הנ"ל, שרק מידת חסידות היא שלא להזכיר השם בגילוי הראש, אבל מן הדין מותר, וכתנא קמא דמסכת סופרים, ע"ש. ואנו אין לנו להלכה אלא כפסק מרן הש"ע הנ"ל שאוסר לברך בגילוי הראש. וכ"פ מרן החיד"א בספר טוב עין (סי' יח אות לט) שהעיקר כדעת מרן הש"ע שאסור לברך בגילוי הראש, וכל שכן שאסור להתפלל בגילוי הראש. והנה לא מצאנו חילוק בזה בין נשים לגברים וכולם חייבים להזכיר שם ה' בכיסוי הראש בתפילה ובברכות. ובפרט נשים נשואות שהולכות תמיד בכיסוי הראש. וכ"פ בשו"ת יחו"ד (ח"ה סי' ו) וביבי"א (ח"ו חאו"ח סי' טו וח"ט חאו"ח סי' קח אות נ). וכ"פ בילקו"י (ח"א עמ' קנג) שנשים נשואות שחייבות לכסות ראשן כשיוצאות לרשות הרבים, אסור להן לברך ולהתפלל בביתן בלי הכיסוי ראש, וגם בשעה שקוראות בתנ"ך וכיוצ"ב, צריכות לכסות את ראשן, ע"ש. והנה במקרה דנן שהכנסים הללו מיועדים לחיזוק הנשים, נראה דיש להקל ולא להעמיס על אותם נשים לכסות את ראשן. ובפרט שיכול לגרום להם רתיעה לחזור לאחריהן דיש לסמוך בכהאי גוונא על דעת רבותינו שבצרפת והרמב"ם שסוברים שמותר לברך בגילוי הראש אפי' לאנשים כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים, ומשום שבשל סופרים הלך אחר המיקל (עבודה זרה ז.). וכ"כ לשיטתם מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' לה). ועוד שמסתמות ד' הש"ס שלנו בברכות (ס:) מוכח להקל, וכמו שכתב הגר"א, ע"פ הראשונים הנ"ל. וכן דעת המהרש"ל והפרי חדש מעיקר הדין. ולא גרע ממש"כ מרן זצוק"ל בשו"ת יחו"ד (שם) דנערות רווקות שיכבד עליהן לכסות ראשן בכל עת שיזכירו שם ה' בפסוקים ובברכות, הניחו אותן על עיקר הדין ואין למחות בתוקף בידי המקילות בזה, שיש להן על מה שיסמוכו, ע"ש. וע"ע בשו"ת אול"צ (ח"ב פ"ז סי"ד). ובספר מאמר מרדכי (להגר"מ אליהו, פט"ו סי"ט). וכן עי' ביבי"א (ח"ט חאו"ח סי' א אות ו) שכתב דמי שאינו יכול לכסות את ראשו, רשאי לכתחילה להתפלל בראש מגולה, היות שהוא אנוס בדבר, ע"ש. וא"כ בנדו"ד דמי מעט לאונס מהטעם האמור לעיל. הלכך להלכה, נשים מתחזקות הבאות לכנס תשובה וכדו', ויש חשש שאם וכאשר ירצו לברך על מאכל וכדו', יאמרו להן לכסות את ראשן והדבר עלול להרחיק אותן, יש להעלים עין מהן ולהתיר להן לברך ללא כיסוי ראש.
