עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר לאכול בחדר אוכל בבית מלון של גוים

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 02.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אני נוסע לכמה מקומות בארהב שאין מסעדות כשרות אז אני אוכל בבית מלון אם יש דברים שי הכשר. אם אני אוכל בשלחן אם דברים לא כשרים האם זה מותר. מה אם אני שם איזה היכר על השלחן כמו בנדה?

תשובה:

אין מועיל היכר לאדם האוכל לבדו בשר ומונח לידו מאכל חלבי.מיהו אם עשה היכר וגם העמיד שומר שישגיח עליו מהני, דהוי שינוי ודעות האם מועיל לאדם האוכל לבדו להעמיד שומר או לעשות היכר
לא רק שנים המכירים זא"ז שאוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה חלב אסורים ללא היכר, אלא ה"ה ליחיד האוכל לבדו מאכל בשרי אסור שיהיה לידו מאכל חלבי בשולחן וה"ה להיפך.
אולם, נחלקו הפוסקים אם היחיד יניח היכר על השולחן או שיעמיד שומר האם זה יועיל. בחידושי רעק"א כתב בשם ספר גן המלך [אות עא'] דלא מהני לעמיד שומר אצלו שישגיח עליו בשעה שאוכל בשר ויש מאכלי חלב על השולחן. ויש לשאול מאי שנא מקריאה בשבת לאור הנר שאסור שמא יטה את הנר, ומותר הדבר ע"י שומר המשגיח עליו כמובא בשו"ע [או"ח סימן ערה' ס"ג]. אכן, המגן אברהם [שם ס"ק ה] תירץ שדוקא לדבר מצוה התירו שומר, משא"כ לענין אכילת בשר בזמן שיש חלב על השולחן אין שום מצוה ולכן לא התירו ע"י שומר. ויש שדחו חילוק זה, יעוין בספר עמודי הבית [עמ' לח הערה ב']. ויש שתירצו דשאני התם שכל החשש הוא שמא יכהה אור הנר וירצה להטותו, ובזה יש לסמוך על שומר שיזכירו (כיון שפעולת הטיה נעשית לאט לאט, שלא יתכבה הנר, וביני וביני יזכירונו השומר), משא"כ בחשש עירבוב המאכלים או אכילה מצלחת חבירו, צריך שתהא שמירה באופן תדיר ללא היסח דעת וזה לא אפשר.
ובספר קהל יהודה [סימן פח'] כתב דה"ה שאין מועיל היכר לאדם האוכל לבדו בשר ומונח לידו מאכל חלבי.
מיהו, בכה"ח [ס"ק טז] כתב שאם אותו אוכל יחידי עשה היכר וגם העמיד שומר שישגיח עליו מהני, דהוי שינוי ודעות, וכ"פ הזבחי צדק.
האם מותר לאכול על שולחן שמונח עליו בשר נבלה או לחם האסור באכילה
הש"ך [ס"ק ב] כתב שבשר נבילה מותר להעלות על שולחן שאוכל עליו, שלא גזרו לעשות היכר בכה"ג כיון דבדילי אינשי מיניה. וכן מבואר מדברי הר"ן [הובא בב"י]. משא"כ לחם של איסור, אסור להעלותו על השולחן בשעה שאוכל דכיון דלא בדילי אינשי מיניה דינו כמו בשר בחלב, ויש חשש שמא יבוא לאכול ממנו. כ"פ הפר"ח [ס"ק א'] ולחם הפנים [ס"ק ג'].
ואילו הברכי יוסף [בשיורי ברכה ס"ק ג'] חלק על דבריהם ואמר שאין חילוק בדבר וגם על לחם של איסור לא גזרו, ומותר להעלותו על שולחן שסועד בו, ולא דמי לבשר וחלב. ע"ש. אולם, בכה"ח [ס"ק ה'] כתב בשם הזב"צ שיש להחמיר כדעת הש"ך ודעימיה משום דלא בדילי אינשי מיניה.
מי שנדר שלא לאכול מאכל מסוים האם יכול להעלותו על השולחן.
הילקוט יוסף [סימן פח'] פסק דהמודר הנאה מאיזה דבר מאכל, אסור לו להעלותו על השולחן שאוכל עליו דברים המותרים לו, מחשש שמא יקח מהמאכל האסור עליו.
הסועד לבדו מאכל בשרי ויש על השולחן מאכל חלבי סגור.
אם אוכל מאכל בשרי ויש על השולחן בקבוק חלב סגור או מאכל חלבי הנמצא בתוך שקית ניילון סגורה, הדבר אסור ולא מועיל היכר, דלא אמרינן דעצם הדבר שהמאכל החלבי סגור זה גופא היכר, דאם ירצה לאכול יזכר מחמת העיכוב לפתיחת השקית, וכן ההיפך אם אוכל גבינה, אסור לו להעלות על אותו שולחן בשר סגור בקופסא, שגם בכהאי גוונא יש לחוש שיטעם באמצע אכילתו. [איסור והיתר כרך ג' עמוד שלט'].
וכן העלה בשו"ת אור לציון [ח"ה פי"ח ס"ג] וכדברי הדרכי תשובה [ס"ק יח] בשם אחרונים דלא מהני היכר אלא בשנים. דלא כהחכמת אדם [כלל מ' סי"א] שכתב דמהני היכר לאדם האוכל לבדו בשר ומונח לידו דברי חלב. ע"ש
אגב אם היית נוסע בפסח יש לדון האם מותר למי שלא אוכל שרויה, לאכול על שולחן אחד עם מי שאוכל שרויה
לאור דברי הש"ך הנ"ל דכל הטעם להחמיר בלחם של איסור הוא מטעם שלא בדילי אינשי מיניה, מעתה יש לדון האם יהיה אסור למי שמקפיד שלא לאכול שרויה או קטניות בפסח לאכול באותו שולחן עם מי שלא מקפיד, שהרי לא בדילי מיניה.
בספר פתחי תשובות נשאר בצ"ע ע"ז, ואילו על אדם שמקפיד שלא לאכול כשרות מסויימת כתב שפשוט שמותר לאכול בשולחן בשעה שמוניחים לידו מאכלים מכשרויות שונות שהוא בעצמו מחמיר שלא לאוכלם. דבזה אין כאן איסור ולא נדר אלא רק חומרא בעלמא ודי לנו להחמיר במה שהוא איסור מצד עצמו, ולא מחמת חששות של חומרות בעלמא.
ולענ"ד נראה פשוט שיש להתיר בשרויה ובקטניות, דכל הדין של שרויה או קטניות הם מחמת חומרא בעלמא ולא איסור מצד עצמם.
דילוג לתוכן