עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר לאכול בחדר אוכל בעבודה ביחד אם כל סוגי אוכל

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 02.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

בעבודה אנחנו אוכלים כולם ביחד בשלחן גדול. כולם מביאים אוכל מהבית ולענים יש לי בשרי וחברי יש חלבי וכדומה. אם אני לא יושב קרוב לו. האם משנה עכשיו בקורונה שמקפידין על ריחוק?

תשובה:

כיון שמכירים יש לשים היכר אהל אם יושבים רחוקים זה מזה בשולחן אחד מותר
הפת"ש [שם] הביא דברי הב"ח בשם הרש"ל דביושבים רחוקים זה מזה בכדי שאין יכול האחד לפשוט ידו ולאכול ממה שאוכל חבירו מותר לדברי הכל לאכול זה בשר וזה חלב ללא היכר. וכ"כ ערוה"ש [סח].
ואילו בספר המנהיג [סימן קכ'] כתב דאפילו יושבים במרחק מאה אמה זה מזה אסור. אולם לדינא אחרונים נקטו דכיון שהוא מילתא דרבנן יש להקל. [יעוין בספר הוראה ברורה בשער הציון ס"ק מא]. וכן העלה בספר הכשרות למעשה [עמ' פב] אפילו מכירים זה את זה. ע"ש.
אחרים סועדים עמו בשולחן
הפת"ש [ס"ק ד] הביא בשם תשובת משאת בנימין [סימן קיב'] דאם גם אחרים אוכלים על השולחן מותר אף בלא היכר, דזה עדיף מאם עשו שום היכר. ע"ש. מיהו, בספר ילקו"י [איסור והיתר עמוד שדמ'] הביא שיש חולקים בזה ומצריכים גם באופן כזה ליתן היכר ביניהם, ושכן עיקר. וכתב בביאורים דבשו"ת מטה ראובן [סימן קפד'] חיפש אחר תשובת המשאת בנימין ולא מצא שדיבר בזה, וכ"כ בספר בדי השולחן [בביאורים]. ולכן ראוי להחמיר בזה.
מהו גדר מכירים זה את זה
כתב הטור שאם מכירים זה את זה, אפילו מקפידים אחד על השני צריכים היכר וכ"פ השו"ע. אולם, הרש"ל פסק שאם מקפידים זה על זה אין צריכין היכר שהרי לא יבואו לאכול אחד מצלחתו של חבירו, דבגמ' משמע דווקא אחים שמקפידין צריכין היכר משא"כ שאר אנשים. ומיהו הט"ז [ס"ק ב'] והש"ך [ס"ק ד'] חלקו על הרש"ל בזה ולא חילקו, והצריכו היכר אף במקפידים וכדברי השו"ע.
הנה ישנו אופן שגם אם שנים יושבים לאכול ללא שיכירו זה את זה יהיה אסור להם לאכול על שולחן אחד זה בשר וזה חלב, באופן שהם אוכלים מסעודה שבעל הבית הזמין את פועליו על חשבונו, או ארוחה על חשבון ראש הכולל וישנם אברכים חדשים שאינם מכירים זה את זה, וזה אחד הפירושים בתוס' הנ"ל מהו תפיסה אחת. ולפ"ז אם בעל הבית מזמין את כל הפועלים על חשבונו לסעודה ואינם מכירים זה את זה [כגון סוחרים וכדומה] אף שאינם מכירים חייבים היכר ביניהם, שיש חשש שזה יאכל מזה. [כ"פ בילקוט יוסף].
מהם ההכרים שניתן לעשות כשאוכלים יחד על שולחן אחד זה בשר וזה חלב
היכר זה יכול להיות כמה דברים: א) אם אחד אוכל על מפה והשני לא. ב) אם נותנים פת ביניהם ולא אוכלים ממנו [כדברי הרמ"א]. ג) קנקן שתייה שאין דרכו להיות על השולחן מועיל להיכר. מיהו בקבוקים שיש היום שמונחים תמיד על השולחן לא מועיל. ד) מנורת לילה שאין דרכה להיות על השולחן. ה) כל דבר שאין דרכו להיות על השולחן מועיל ג"כ להיכר. ו) צריך שיהא גבוה קצת וניכר, וצריך שיהיה עומד ביניהם. צלחת או טבעת אינם חשובים היכר. מיהו דבר גבוה אף שדרכו להיות על השולחן אבל בצידו, מועיל להיכר אם יעמידנו באמצע השולחן. הכלל הוא שצריך שינוי היכר ודעות [היינו שני בני אדם ומעלה].
האם מותר לאכול על שולחן אחד זה בשר והשני דגים
שני בני אדם המכירים זה את זה מותר להם לאכול זה ליד זה האחד דגים והאחד בשר, ואין לחוש שמא יקח האחד מהשני ויאכל דגים ובשר יחד, שכיון שחמירא סכנתא מאיסורא, נזהרים בזה יותר. [שו"ת יביע אומר יו"ד ח"ו סימן ט].
אולם, בספר דרכי תשובה [סימן קטז' סקי"ג] הביא בשם ספר קהל יהודה שהחמיר שלא להעלות דגים על שולחן שאוכלים עליו בשר מטעם דחמירא סכנתא מאיסורא ויבוא לאכול משניהם. מיהו, רוב הפוסקים נקטו להקל בזה, דכיון שאפשר לאוכלם בזה אחר זה ע"י קינוח הפה וכו', אין לחוש שמא יבוא לאוכלם יחדיו.
האם בתקופת 'הקורונה', המכירים הסועדים על שולחן אחד צריכים לעשות היכר
ראיתי בשו"ת כתר מלוכה [להרה"ג ר' שניאור זלמן רווח שליט"א] שנשאל גבי שנים המכירים זא"ז שאוכלים על שולחן אחד, זה בשר וזה חלב בתקופת 'הקורונה' שכל אחד חושש מהנגיף, האם בכה"ג אין צריך ליתן היכר ביניהם שהרי בלאו הכי לא יבואו לאכול אחד מהשני מחמת החשש סכנה שבדבר.
והעלה שם הרב המחבר שצריכים ליתן היכר ביניהם גם בעידן 'קורונה'. ונסמך בעיקר על דעת הט"ז שכתב לדחות את דברי המרש"ל שהתיר במקפידים זה על זה אפילו הם מכירים זא"ז, וכתב עליו הט"ז שהיה מקום להתיר ג"כ באחים שמקפידין זא"ז, אלא שאסרו זאת משום לא פלוג רבנן, מטעם שלא יאמרו כל הסריקין וכו'. וה"נ בשאר המכירין זא"ז אמרינן לא פלוג. ולכן העלה המחבר שם דכל שלא מכירים זא"ז לא גזרו כיון שהדבר ניכר, ולכן לא חוששים שילמדו מהם שאר אנשים לאכול ללא היכר, שהרי כולם רואים שאינם מכירים זא"ז. ולכן אם מכירים זא"ז ורק מקפידים על האוכל, בזה אסרו. ולכן בעידן 'קורונה', כיון שמכירים זא"ז חייבים היכר, משום לא פלוג. עכת"ד ע"ש.
אולם, לענ"ד נראה דאם השנים היושבים לאכול יחדיו הם מהאנשים החוששים מהנגיף, אינם צריכים שום היכר ביניהם כיון דחמירא סכנתא מאיסורא ולא יבואו לאכול זה מזה. וכמו שמצאנו בשו"ת יביע אומר [שם] שהעלה מכמה פוסקים שאין צריך להניח היכר בין שני אנשים האוכלים זה בשר וזה דגים מטעם של חמירא סכנתא מאיסורא. ה"ה לנד"ד דכיון שחוששים מהנגיף בודאי לא יבואו לאכול זה מזה ואינם צריכים שום היכר.
וגם נראה שאין שום חשש שילמדו מהם שאר אנשים כיון שכו"ע יודעין על הימצאות הנגיף וחוששים ממנו. ולא דמי לאחים המקפידים זא"ז הנ"ל, אלא יותר דומה למודרים הנאה זה מזה שהביא הפת"ש [ס"ק ג] בשם הרא"ש להתיר להם לאכול ללא היכר וה"ה לנד"ד. וצ"ע.

דילוג לתוכן