עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר להערים על המסים של ארהב

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 22.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

הרב כן רציתי לדעת האם אני חייב לשלם מיסים, הרי אני יכול להראות כאילו לא הרווחתי כלום, בלי אפילו לשקר, אף אחד לא ידע מזה (חוץ ממך), האם יש דינא דמלכותא בזמן הזה.

תשובה:

דינא דמלכותא בימנו זה לשון השולחן ערוך. בד"א שהמוכס כלסטים, בזמן שהמוכס עובד כוכבים, או מוכס העומד מאליו, או מוכס העומד מחמת המלך ואין לו קצבה אלא לוקח מה שירצה. אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, (ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעובד כוכבים, מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש) (מהרי"ק שורש קצ"ה קצ"ד), והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך, ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן, משום דדינא דמלכותא דינא. ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה, עובר (על לא תגזול) (ויקרא יט, יג), מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עובד כוכבים. וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו. (וי"א דאפילו ידוע דהישראל לוקח יותר מן הקצבה, מ"מ אסור להבריח ממנו דבר הקצוב, דהוי כגוזל מן הגזלן, דאסור) (ב"י). אבל אם קנאו עובד כוכבים, מותר, משום דהוי כהפקעת הלואתו דשרי במקום דליכא חלול השם. הגה: וי"א דאפילו המוכס ישראל, אם לא קנאו לעצמו רק גובה למלך עו"ג, אף על גב דאסור להבריח מכח דינא דמלכותא, מ"מ אם אדם מבריח אין למוכס לכוף אותו ליתן, דהוי כהפקעת הלוואתו דשרי. מיהו אם יש בזה משום יראת המלך, ודאי יכול לכוף אותו (ר"ן פרק ארבעה נדרים).
הנה אחר שהבאנו בקצירת האומר את השיטות העיקריות בדין דינא דמלכותא, נראה שבחוץ לארץ אכתי נוהג דינא דמלכותא וכנזכר לעיל, אך לגבי דינא דמלכותא בארץ ישראל יש אומרים דכו"ע יודו שלא אומרים דינא דמלכותא בזמן הזה.
וטעמם הוא, דהנה מבואר ברמב"ם הנ"ל שאחת הסיבות שאנו אומרים דינא דמלכותא דינא הוא מטעם שבני המדינה הסכימו עליו להיות מלך ואנו לו כעבדים כלשון הרמב"ם, וכ"כ הרשב"ם, ואילו במדינת ישראל מעולם לא הסכמנו לממשלה שכזו, והוי כמוכס העומד מאיליו כטענת החזו"א, וכמו שאומר הרמב"ם שיש מציאות של מלך בעל זרוע והוא כגזלן וכמו חבורת ליסטים מזויין.
דבשלמא אם המלך רשע, אך בני המדינה מרוצים ממלכותו כיון שסוף סוף המלך הלזה דואג לכל צרכיהם ומחפש טובתם, החרשנו, וכך היה אולי בקום המדינה כידוע שהיו מעניקים כספים בעין יפה למשפחה מרובת ילדים והיו כל מיני הטבות למי שירבה ילדים וכדומה ודאגו למשפחות שהיו על קו העוני, ולא היו רודפים את העם לכלותם, אולם בזמננו, לא רק שאין יותר את אותן הטבות אלא הממשל ניהפך לרודף ומחפש כל היום כיצד לחסל את התופעה הזו של ריבוי ילדים מכל מיני חוגים ודי למבין. בודאי שבכה"ג אין בני המדינה שמחים במלכות שכזו. כל מה שדנו הפוסקים שאפילו מלך רשע דינו דין, צודקים הם רק באופן שבני המדינה סוף סוף שמחים באותה מלכות.
כיום המדינה מאגרת "עולים חדשים" מכל מיני מדינות בעולם אפילו שאינם יהודים רק בכדי שהשילטון ישאר בידם כפי דעתם והילך רוחם כנודע.
וכבר מבואר בפוסקים שאם המלך עושה "איפה ואיפה" במדינה, דהיינו לחוג כזה של אנשים יש הטבה כזו ולחוג אחר יש הטבה אחרת או אין בכלל, אין באותה מלכות דין כלל, ופשוט שזה המצב בו אנו נמצאים היום שכל חוג של אנשים המתאים לדעות הכוזבות של הממשל אזי יקבל את כל ההטבות על שולחן של זהב ואילו כל חוג שיסתור אפילו במעט את הדעות שלהם לא רק שלא יקבלו שום הטבה אלא אף ירדפו את אותו החוג עד כלותו, ואנו מדברים בלשון עדינה ודי למבין.
וברור הדבר שבממשל שכזה שום פוסק לא אמר שדינא דמלכותא דינא, וגם מי שסבר כן לפני שלושים שנה או יותר, היום במצב שאנו נמצאים כו"ע יודו דלא אמרינן דינא דמלכותא בארץ ישראל.
אולם בימנו רבים מן האחרונים מורים להלכה כדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהיא השיטה האמצעית וכנ"ל. ומיהו היכא שיש חשש חילול ה', בודאי שיש לחוש לדינא דמלכותא, ונראה שהיום כמעט ואי אפשר שלא לבוא לידי חילול ה' ח"ו, ולכן יש להחמיר בכל גוונא לדינא דמלכותא. ומ"מ לא באנו כאן לפסוק הלכה כיצד לנהוג וכל אחד ישאל לרבותיו כיצד לנהוג.
ח עבר והבריח ממוכס של עכו"ם האם חייב לשלם
מבואר בדעת הרמ"א שרק אם עבר והעלים מן המוכס אינו חייב לשלם לו מדין הפקעת הלוואתו שמותרת, אולם לכתחילה אסור להבריח ממנו, ויש מתירים להבריח את המכס מהעכו"ם אף לכתחילה [כ"כ הגר"א ס"ק כג בשם הר"ן]. ויש אומרים שאף מותר לשקר להם על מנת להבריח המכס מהם אם לא במקום שיודע לעכו"ם על כך [שו"ע הרב ס"ד], ויש אוסרים [ט"ז יו"ד סימן קכ ס"ק יא]. נלמד מכל זה עכ"פ שאם הבריח המכס בעבר ולא ידע האיסור אינו חייב לשלם מס על מה שהבריח.
במדינות המקפידות מאד ודאי שאסור שיכול לבא לחילול ה' ח"ו.