הנה הדין הוא שכלי שאינו מיועד לסעודה ומשתמשים בו לפעמים לסעודה דעת הפר"ח (יו"ד סי' קכ ס"ק יד), הרב מסגרת השלחן (יו"ד סי' קכ ס"ק ד), בא"ח (פ' מטות ש"ש אות יא) שכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו ואם רוב תשמישו אינו לסעודה, אין צריך טבילה. ובערוך השלחן (סי' קכ אות מ ומא) כתב שצ"ע בזה. ויש פוסקים שכתבו להחמיר בזה. ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רסו) שכל כלי הולכים בו אחר רוב תשמישו. ולכן חצובה שמניחים עליה קדרות, אינה צריכה טבילה, אף שלפעמים מניחים עליה לחם לחממו, כי הולכים אחר רוב תשמיש, ע"ש. וכן מוכח ממש"כ בש"ע בהלכות הגעלת כלים (סי' תנא ס"ו) שהולכים אחר רוב תשמיש, וק"ו לטבילת כלים שהוא מדרבנן. וכן הוכיח בספר שלחן גבוה (סי' קכ ס"ק טז) מד' הש"ע הנ"ל. הלכך למעשה, בנדו"ד, אין צורך להטביל את הכלי.