עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר למלמד להעניש תלמידים?

שם הרב המשיב: הרב ירון אשכנזי // נושא:  // תאריך התשובה: 17.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

באיזה ענין אפשר להעניש תלמידים?

תשובה:

יש להעניש את התלמיד כאותה מידה המגיעה לו כפי הדין ותו לא! להעניש קטן בחומרא יתרה למען יראו וייראו
בדין מגדר מילתא ולעניש למען "יראו וייראו" הנה בשו"ע בהלכות דיינים [סימן ב] כתב וז"ל: כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות גמורה. ואם הוא אלם, חובטים אותו על ידי עובדי כוכבים. (ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצת הדור) (טור בשם הרמב"ם בפרק כ"ד מסנהדרין). וכל מעשיהם יהיו לשם שמים ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם. עכ"ל.
והובא בפת"ש [ס"ק א] בשם הסמ"ע [סק"ג] שכתב, דלאו דוקא כל העם אלא אפילו יחיד כו'. ואילו בספר או"ת [אורים סק"א] פקפק על זה, דאם יחיד פרוץ מה צורך שעה יש ולמה נעשה לו שלא כתורה. וכתב, וצ"ל כונת הסמ"ע דרואין אם יניחו להעובר ילמדו ממנו קלי הדעת ויבואו להתפרץ כו', ע"ש.
גם בתשובת שער אפרים [סי' ע"ב] כתב דלא שייך מיגדר מילתא אלא היכא דיש לחוש לקלקול רבים שהדור פרוץ, ע"ש.
ולכן לפ"ז יש מקום להעניש את אותו ילד [נחמן] בכדי ששאר הילדים בת"ת לא יימשכו אחר מעשיו של אותו ילד ויאמרו שהרב'ה לא מעניש על כך והדבר מותר וכו'…
אבל מכאן לבוא ולהגזים בענישה למען יראו וייראו זה מניין? יש להעניש את התלמיד כאותה מידה המגיעה לו כפי הדין ותו לא!!! שאין הילד שפן ניסיונות ולא קרבן עולה כדברי הגרי"ח קנייבסקי שליט"א.
אליבא דאמת אין המלמד בת"ת שליח של המנהל וגם לא של ההורים אלא שליח של מי שאמר והיה עולם.
אין אנו מתעלמים מכך שההורים משלמים שכר לימודים לת"ת, ומנהל הת"ת משלם שכר עבודה למלמד, אולם אין הדבר נעשה בגדר "שליחות", אלא בגדר "פועל בעלמא", ובודאי שחובתו של הממד הוא לעשות את הטוב ביותר עבור התלמיד וללמד לפי גדרי הת"ת, ואולי גם לפי בקשת ההורים.
מיהו, כ"ז טוב כאשר הכל מתנהל כשורה עפ"י גדרי ההלכה, שסו"ס המלמד הוא שליח של הקב"ה ועליו לעבוד עפ"י ההלכה, ואם סוטה ממנה עליו נאמר בירמיהו [פמ"ח פ"י] "ארור עושה מלאכת ה' רמיה". ולכן, לא תועיל שום טענה מצד מנהל הת"ת או ההורים כיצד ואיך לחנך ילד בשעה שהמחנך הוא זה שמכיר את נפשו של הילד ויודע שאם יעשה כפי שההורים או מנהל הת"ת דורשים יהיה דבר זה סותר את גדרי ההלכה. ולכן, אם המחנך רואה לנכון שאין שיטת "העונשין" היא זו שתעזור לתלמיד, אין שום היתר לשמוע למנהל או להורים ועל המלמד לנהוג כפי ראות עיניו בהיותו מחנך היודע את מרת נפשו של הילד ועל דעת כן הוא שליח של הקב"ה.
לקנוס ילד שעבר על תקנות הת"ת?
אין גובין קנסות בזה"ז, ידוע מכתבו של הגרע"י זצ"ל למלמד שקנס את בנו שהביא איזה משחק לת"ת והלה החרימו, ושלח לו מרן "את האמור בגמ' ב"ק [כז, ב] חסדא, חסדא קנסא קא מגבית בבבל!!!
להזהיר את התלמידים שלא להתקרב לאותו תלמיד?
רק אם מדובר בילד שמזיק בפועל ויש לדון לפי הנסיבות, אחרת יש להימנע מזה. הדבר גובל באיסור של לשון הרע, מוציא שם רע, אונאה ועוד.
בדרך אגב רציתי לומר שכאשר באים להעניש ילד או בחור בבית או בת"ת יש לעשות כן מתוך שיקול הדעת ולראות ולצפות את ההשלכות שייצאו מאותו עונש, ועפ"י רוב רוב האנשים מענישים מתוך כעס או פרוק עצבים וכדומה.
מעשה שהיה כיצד מענשים ילד בת"ת: הגאון הרב ניסים קרליץ זצ"ל היה מגיד שיעור בישיבת חוג חתם סופר, ובאותו הזמן מנתה הישיבה כ 20 בחורים שלמדו בשתי קבוצות. באותה קבוצה שהיה רבי ניסים זצ"ל מוסר שיעור היה בחור שהרבה להפריע לסדרי הישיבה והוכיחו אותו רבות וכו' ללא הועיל.
יום אחד אותו בחור הפריע רבות למהלך התפילה בישיבה ולכן החליט הרב לקנוס אותו שבתפילה הבאה לא יצרף אותו למניין.
ואכן הגיע שעת התפילה והם היו בדיוק עשרה כולל אותו בחור, הרב החליט שכולם יתפללו יחיד ובפרט שלא יצרפו את אותו בחור למניין וכך היה.
אולם, כשאותו בחור יצא את החדר פנה מיד הרב לשאר התלמידים והזהיר אותם שלא יגידו לקבוצה השניה למה הם התפללו ללא מניין כיון שצריך להיזהר בכבודו של אותו בחור שלא יתפרסם הדבר.
לאחר מכן התגלה לאותו בחור שאע"פ שהרב העניש אותו הוא דאג לכבודו שלא יתבזה חוצה ומאז שינה התנהגותו לטובה.
ולשלוח ילד הביתה לפי החוק אסור לשלוח ילד הביתה. אולם, עפ"י ההלכה ישנם צדדים אחרים שיש להתבונן בהם. כתב בשו"ת אגרות שמעון [יורה דעה חלק ב סימן קג] דאין למלמד להעניש את התלמידים בבטול תורה שהקלקול הוא ודאי, והתועלת מזה הוא רק ספק, ולפעמים הוא רק ספק רחוק, ולכן יש לבקש עונשים אחרים ולא בבטול תורה.
ואם הילד מפריע לאחרים ללמוד אזי אפשר להוציאו מהכיתה, אך יש להקפיד שלא יסתובב וילך בטל. [כ"כ בספר הקטן והלכותיו בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בספר שכר והענשה בחינוך]. ובהקשר להפסד שעות העבודה של הורי התלמיד, יש בזה חשש גזל אלא שאין גובין כיון שהוא בדרך גרמא [כן הורה הגר"א פרץ שליט"א]. ויש לציין שההורים שולחים את בנם לתלמוד תורה בתקווה שהמלמדים יעשו את הטוב ביותר לחינוך בנם עפ"י ההלכה, ועל דעת כן שולחים אותו למסגרת.
דילוג לתוכן