עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר לעבוד בMcDonald's

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 27.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אני עובד במסעדה של גוים (McDonald’s)כדי לקבל קצת כסף לכיסתי יש בעיה לעשות צ'יזבורגרס?

תשובה:

יש מתירין בשעת הדחק מה הדין בחתיכת בשר חמה ועליה חתיכת גבינה חמה
בדין חם בחם בלא רוטב כתב הפמ"ג בפתיחה בשם הרש"ל דלא הוי דרך בישול ומותר בהנאה [פת"ש ס"ק ג]. נלמד מכאן שהמניח חתיכת גבינה חמה על גבי בשר חם, אינו אסור מן התורה, ומ"מ פשיטא שאסור באכילה מדרבנן. אולם, לדעת הפרי חדש שצלי הרי הוא בכלל בישול, יש צד לאסור את הכריך הנ"ל מן התורה, ובפרט לאותם הסוברים דדבר גוש שמונח בכלי שני דינו ככלי ראשון, וממילא אם הניח על בשר חם גבינה עבר על איסור דאורייתא [יעוין באיסור והיתר כלל לו' ס"ז], ואילו דעת הרמ"א [סימן קה' ס"ד] שדין הגוש הוא ככלי שני שאינו מבשל.
וסיים הפת"ש [שם] דמ"מ אף באלו שאינם אלא דרבנן ומותרים בהנאה, מ"מ צריך ליתנם לעובד כוכבים כך, ולא יבשלם מתחלה, דא"כ עובר על הבישול, ואסור בהנאה מה"ת, דאף דהחתיכה בלעה שלא כדרך בישול, מ"מ הרי אח"כ נתבשל הבשר עם החלב הבלוע בו וזה פשוט, וכ"כ בתשובת נו"ב [חיו"ד סי' כ"ו בד"ה ומזה].
בשר בחלב שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי
ראובן זרק בטעות חתיכת בשר לתוך סיר של חלב הנמצא על האש, ומיד ששם לב לדבר הוציא את החתיכה משם. ועתה בא לפני הרב לשאול האם בשר זה אסור מן התורה או מדרבנן, ונפקא מינא אם יכול להאכיל את כלבו בחתיכה זו. [אם החתיכה נאסרה מן התורה אינו יכול ליהנות ממנה כלל וצריך לבערה מן העולם, ואם היא אסורה מדרבנן יכול לזורקה לפני כלבו].
הנה, אף שברור הוא שכל שנתבשלו בשר בחלב יחד אסורים מן התורה, מ"מ מצאנו מחלוקת אחרונים באיזה שיעור בישול ישנו איסור מן התורה.
בעל הפרי חדש [ס"ק ג'] סובר שאיסור בישול האסור מן התורה אינו אלא אם נתבשל הבשר בחלב כשיעור מאכל בן דורסאי [בן דרוסאי זהו גנב שהיה אוכל את מזונו בחיפזון ולא היה ממתין עד שיתבשל כל צרכו], ונחלקו רבותינו ראשונים מהו שיעור זה [שליש בישול לדעת רש"י, וחצי בישול לדעת הרמב"ם] ורק אז ישנו איסור תורה, ופחות מזה אינו אלא איסור דרבנן.
ראיתו של הפר"ח היא מהגמ' בחולין [קח, ב] וז"ל הגמ': "באיזה בישול אמרו, בבישול שאחרים אוכלים אותו מחמת בשולו". ע"כ. ומצאנו אכילה כשיעור מאכל בן דורסאי כפי שמצאנו לענין בישול בשבת. ונמצאנו למדים לפי דברי הפרי חדש שאם ראובן הוציא את החתיכה מיד מן הסיר אחר שנפלה אינה אסורה אלא מדרבנן ומותר ליהנות ממנה לזורקה לפני כלבו.
אולם, הפרי מגדים [בפתיחה להלכות בשר בחלב] חולק על הפרי חדש בזה ופוסק שכל שנפלה חתיכת בשר לכלי ראשון של חלב אע"פ שהוסרה החתיכה מיד, נאסרה מן התורה באכילה ובהנאה, ומה שהביא הפר"ח ראיה מן הגמ', זה לענין חיוב מלקות שצריך שליש בישול אבל לענין איסור, נאסרה החתיכה מיד מן התורה. וכן פסק הכרתי ופלתי, וכ"פ הזבחי צדק, וכ"פ הבן איש חי [שנה שניה, בהעלותך], וכן פסק בספר חידושי דינים [סימן פז'].
אולם, בספר הליכות עולם [ח"ז עמ' ז] הביא כל הנ"ל והסכים לדעת הפר"ח שאין איסור מן התורה אלא כשנתבשל הבשר לפחות כשליש בישולו, שהוא כמאכל בן דרוסאי, וכל הפחות משיעור זה אינו אסור אלא מדרבנן.
ונמצא מסקנת הדברים: אם ראובן הוציא את החתיכת בשר מן הסיר החלבי לפני שבושל שליש בישול, יכול להקל ליהנות ממנו ע"י מכירתו לנכרי או ליתנו לכלבו וכדברי הגרע"י זצ"ל.
האם מותר לבשל בשר בחלב לצורך פרנסה כאשר אינו מתכוין לבישול
בספר הליכות עולם [ח"ז בהעלותך] כתב הגרע"י זצ"ל גבי אדם ירא שמים שעובד במעבדה כימית, האם מותר לו לבדוק חמאה שהיא תוצרת חוץ לארץ, אם מעורב בה שומן מן החי. תהליך הבדיקה כרוך בכך שצריך הוא לבשל את התערובת אשר לפניו בכדי לפרק את הרכיבים לפרטיו בכדי שיוכל לעמוד על טיבם. ומעתה יש לחוש שבבדיקתו ע"י האש יכשל בבישול בשר בחלב אם והיה וימצא בתערובת שומן. וכן יש לשאול בבדיקת שוקולדה מחוץ לארץ, שמא יש בה תערובת משומן וחלב, שנמצא שהוא עובר על לא תבשל גדי בחלב אמו.
הרב זצ"ל העלה להתיר מכמה טעמים: א. י"ל דאין בישול אחר בישול. ב. אינו מתכוין לבשל בשר בחלב. ג. ספק אם ישנה תערובת של בשר בחלב. ד. ספק פסיק רישיה, הוי כדבר שאינו מתכוין. ע"ש.
ובעירוי מכלי ראשון בבשר בחלב
כתב הגרעק"א [ס"ק א] משמיה דהפר"ח שגם עירוי מכלי ראשון הוי בישול מדאורייתא. ומיהו, בפמ"ג [בפתיחה] נקט שעירוי הוא ספק דאורייתא, דשמא אין עירוי מכלי ראשון מבשל אלא רק מבליע ומפליט, ופשיטא שאם בשעת העירוי נפסק הקילוח דאינו מבשל כלל ואיסורו מדרבנן.
.