עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר לעקוף בתור?

שם הרב המשיב: הרב ירון אשכנזי // נושא:  // תאריך התשובה: 08.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב, בעניין עקיפת תור בכל מיני מקומות ציבוריים, ופעמים שהדבר כרוך בהפסד ממון ממש, כגון שהזמין מונית בחושבו שתורו הגיע, ומחמת עקיפת התור של פלוני, המתין עוד כמה דקות לתורו, וצריך הוא לשלם למונית עבור ההמתנה וכו', ועוד רבים המה הדוגמאות ומעשים בכל יום, האם הדבר אסור מעיקר הדין או אין זה אלא דרך ארץ ודבר מוסרי בלבד?

תשובה:

אם רוצה המוכר או נותן השירות להקדים לאחד נראה שאין הראשון יכול לעכב מצד דין עני המהפך, אבל מצד מנהג ואפשר שגם מצד עשיית הישר והטוב יש להמנע גם מזה.
תחילה יש לחקור אם ישנו מקור הלכתי לנידון זה, דהנה מצינו דין קדימה לתור בחו"מ [ס' טו ס"א] דצריך הדיין להקדים לדון מי שבא לפניו תחילה. ומקור הדין בסנהדרין [ח, א] כמובא שם 'כקטן כגדול תשמעון' אר"ל וכו' אלא לאקדומיה. ופרש"י בד"ה לאקדומיה – אם בא לפניך דין פרוטה וחזר ובא דין של מנה, הקודם לפניך הקדם לחתוך, ומוכח דאיכא דין קדימה בתור. אמנם יתכן שאין משם כ"כ ראייה לדין קדימה בתור, דשמא שם הוי גזה"כ מיוחדת לגבי דין.
ואע"ג דהובא בשו"ע [שם] דדין ת"ח צריך להקדים ומשמע דלעניין דין קדימה עסקינן, אך יעו"ש בפרישה [אות א'] שדחה דבר זה באומרו, דאין כוונת הגמ' למי שקדם ונכנס ראשון לבי"ד, אלא מיירי אחרי שהעמיד עצמו לפני הדיין, והדיין נתן לבו לשמוע טענותיו, זה מקרי בא לפניו, ושוב אסור להקדים אחר. וכ"כ בתומים ובנתיבות [שם ס"ק א]. ומשמע בדבריהם דאין דין קדימה בתור. מיהו מצאנו לרבנו המאירי בסנהדרין [לב, ב] שכתב בהאי לישנא: יש דברים שאין מדת הדין שולטת בהם ואתה צריך לחזר בהם אחר מה שראוי יותר ולהכריע את האחד למה שאין מדת הדין מחייבתו דרך פשרא ומדה מעולה, והוא שאמרו כתוב אחד אומר "בצדק תשפוט עמיתך", וכתוב אחד אומר "צדק צדק תרדף" כאן לדין כאן לפשרא.
ואח"כ הביא המאירי את דברי הגמ' בסנהדרין הנ"ל, לגבי הקדמה בדין דאם הכל שוין מקדימים לקודם, ולמד משם להדיא דה"ה בשתי ספינות העוברות בנהר, ופגעו זו בזו, דאמרינן שם בגמ' וכן בשו"ע [סימן ער"ב סי"ד] דאם יעברו שתיהן בב"א טובעות, ישנם דיני קדימה, ספינה טעונה עדיפה על שאינה טעונה. וכן בריא מפני חולה. ומוסיף המאירי דאי שניהם שוין מקדימין לקודם. זאת ועוד, י"ל דגם לדעת הסמ"ע ודעימיה אע"ג שאין ראייה לדין קדימה בתור מהגמ' הנ"ל, דהתם החובה הוא על 'הדיין' שלא ידחה דין הבא לפניו כשכבר שמע טענותיו, דבזה יש איסור מהתורה על הדיין לדחות את הבע"ד מעליו. מ"מ גם הם יודו לדברי המאירי שבודאי יש כאן משום "צדק צדק תרדוף". אמנם לעניין איסור גזל, אין בעקיפת תור כמבואר בב"ח [יו"ד סימן טז] בענין הדין ד"אותו ואת בנו", שקנו אותם ביום אחד, שעושים גורל מי שוחט קודם, ואם חטף ושחט את האם, ומנע בזה את השני מלשחוט את בנה, לא עביד איסור ולא שייך בזה גזל זמן כיון שלנגזל אין זכות בפועל.
נמצא – דכו"ע מודים שיש בעקיפת תור משום "צדק צדק תרדוף", ואינו דרך ארץ ופעמים אף חילול ה'. אמנם אם ע"י עקיפת תור נגרם הפסד ממוני פשוט שיש בזה משום גזל. וכן העלה מו"ר הגר"א פרץ שליט"א בספרו הבהיר 'דיני ממונות' [סימן קמ"א]. ולעניין מה שמצוי פעמים רבות כאשר המוכר או הרופא או הפקיד וכדומה מקדים את אחד הלקוחות אע"ג שלא עמד בתור כמו כולם, היות והוא מכירו וכדומה, ודבר מצוי הוא וכמעט הפך למנהג המקום.
ואע"ג דכתב ע"ז בספר משכן שלום [במילואים פ"ו ענף ו עמ' תרעה] שמצד המוכר, אם ירצה ליתן להשני לפני הראשון, אין עליו שום טענה, שהרי אינו חייב כלל למכור, וממילא ודאי לא שייך להטיל עליו חיובי קדימה, והרי עדיפי מיניה חזינן גבי עני המהפך בחררה [שו"ע סימן רלז] שכתבו הפוסקים דרק על הקונה אסרו לחטוף ולקנות ונקרא רשע, אבל על המוכר אין שום דין למכור לזה שהיפך ראשון, ומותר לו למכור להשני, ואין עליו שום איסור. [יעוין שם שהביא מקורות רבים לדבריו]. אמנם, פשוט שכל דברי המשכן שלום אמורים במוכר שאינו משועבד לאף אחד, כגון מי שמוכר בשוק, אבל נהג אוטובוס דאין הוא בעלי החברה אלא רק שליח או רופא העובד כשכיר בקופ"ח או פקיד בבנק או בדואר וכדומה, אינם יכולים להקדים שום אדם דאין הדבר תלוי בהם, ופשוט.
העולה מכל – בעקיפת תור יש איסור מצד "צדק צדק תרדוף" ומשום דרך ארץ ופעמים אף חילול ה', ולעניין הקדמת תור ע"י המוכר או הפקיד הדבר תלוי בחילוקים שנזכרו לעיל.
ובספר פת"ח [פ"ט הערה ל'] כתב בזה"ל: יש לדון אם יש מעין דין עני המהפך לענין קדימה בקבלת חפץ או שירות במקום שיש תור, ובספר 'הזהרו בממון חבריכם' דן בזה, והנלענ"ד שמהלכה זו ומדברי הפוסקים משמע דמה שיצטרך הראשון לטרוח ולבזבז זמן אין זו סיבה שיצטרך לתת לו ,ולפ"ז אין בעקיפת תור משום עני המהפך, אמנם אם ידוע שלא כל הממתינים בתור יקבלו ה"ז כהפקר ומציאה, אלא שאפשר דכיון שעפ"י מנהג הבא ראשון זוכה לקבל ראשון יש לעולם צד זכות לראשון בתור אע"פ שיש די לכולם, ומ"מ אם רוצה המוכר או נותן השירות להקדים לאחד נראה שאין הראשון יכול לעכב מצד דין עני המהפך, אבל מצד מנהג ואפשר שגם מצד עשיית הישר והטוב יש להמנע גם מזה.
דילוג לתוכן