עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מכירה פומבית כמו שחוק קוביה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 22.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב אני עוסק ב'יד שניה' אני קונה ממכירה פומביות ומכל מי שמוכר חפציו, פעם אפילו קניתי תפילין מגוי. האם זה מותר, תודה.

תשובה:

אסור לקנות דבר הגזול מהגזלן, ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו, שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהם מחזיק ידי עוברי עבירה ועובר על ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד). והלוקח ממנו מטלטלין, דינו כלוקח מהגנב, שנתבאר בסימן שנ"ו.
מהגנב. דאם הוא גזלן מפורסם צריך להחזירו לבעלים והוא יתבע לגזלן ואם אינו מפורסם עשו בו תקנת השוק שנוטל דמיו מהנגזל ומחזיר לו הגזילה והנגזל חוזר ותובע מן הגזלן עכ"ל הטור וכ"כ הרמב"ם פ"ח דגזילה וכ"פ הה"מ שם וכ"כ ר"י נל"א ח"ד וכ"כ הרא"ה בספר החנוך מצוה רל"ו וכ"נ להדיא מדברי תשובת מהר"מ שבמרדכי ס"פ הספינה ע"ש וכ"פ בעה"ת שער מ"ט חלק י"ג וכת' שגם הראב"ד כ"כ ע"ש ועיקר דלא כמ"ש הב"י בשם הרשב"א בסי' שנ"ו והריב"ש ס"ס שצ"ג בשם קצת מפרשים דבגזלן אע"פ שאינו מפורסם לא עשו בו תה"ש דקול יוצאת לגזילה וה"ל כגנב מפורסם ע"ש. ש"ך:
האם מותר לקנות תפילין מגוי
זכורני מעשה שסיפר לנו הגאון רבנו יעקב יוסף זצ"ל שפעם בא אליו גוי ורצה למכור לו זוג תפילין, הרב שזיהה שהגוי גנב את התפילין, ביקש מהגוי אם אפשר להניח אותם לראות אם הם מתאימים לו, אחר שהניח את התפילין ביד שמאל ביקש הרב מהגוי שיביא לו גם את "החלק השני של התפילין ליד ימין", השיב הגוי שאין לו את התפילין של יד ימין, ענה לו הרב שאם כן, זה לא שווה כסף שהרי חסר את החלק השני, הגוי הבין שכביכול הוא גנב רק "חצי תפילין", וויתר עליהם והשאירם אצל הרב. כל זה עשה הרב בחכמה, שאם היה משלם לגוי כרצונו, היה נכשל הרב במסייע לגזלן, וע"כ התנהג עימו בערמה [עיין בהלכות גניבה סימן שנו' עוד בדיני קנייה מגנבים].
האם מותר לקנות חפצים מהוצאה לפועל וה"ה לקניית בתים הנמכרים ע"י הבנקים וכדומה
בקונטרס חידו"ת והלכות הנקרא "בית הלל" [עמ' נא] ראו ראיתי מכתב מהדיין הגאון ר' ברוך שרגא שליט"א שדן אודות בעל חנות ספרים שהסתכסך עם רשויות המס, ולא רצה לשלם להם את המיסים אשר הם טענו שהוא חייב להם, באומרו שאין זה הסכום כסף שהוא חייב וכו', והנה באו לחנותו חברי המס ושללו ממנו את כל הספרים שבחנות, ולאחר מכן העמידו אותם למכירה פומבית, בא אדם זר וקנה את כל הספרים מהמכירה, אולם ששמע בעל החנות שפלוני קנה את הספרים מיד ניגש לביתו וביקש שיחזיר לו את הספרים בלא כסף, בעבור שהיה אסור לו לקנות את הספרים מהוצאה לפועל, לעומתו טען הקונה שהוא קנאם ביושר שהרי קי"ל דינא דמלכותא דינא כמבואר ברמב"ם [פ"ה מהלכות גזילה ה"ה], וכתב בשו"ת ישכיל עבדי [ח"ו חו"מ סי' כח] ובשו"ת יחוה דעת [ח"ה סי' ס"ג] שה"ה בממשלה של ימנו ע"ש.
אמנם אחר אריכות דברים העלה הגאון הרב שרגא שלא אמרינן בזה דינא דמלוכתא דינא, אע"ג שכל מעשיהם של מס הכנסה והוצאה לפועל נעשים על פי חוקי המדינה, מ"מ כיון שהחוב מורכב בתוספת ריבית והצמדה והוצאות משפט וכדומה שאין להם חיוב על פי ההלכה והוי גזל גמור לפי תורתנו הקדושה, ופעמים שגובים על חוב שוה מנה חפץ ששוה מאתיים ומוכרים אותו בחצי מנה. וכן לא שייך לומר בזה שבעל החנות מתייאש מהספרים כיון שנפל בידיהם של ההוצאה לפועל, דכיון שיודע שיוציאו אותם במכירה פומבית כדרכם, ע"כ לא מתייאש, שממתין הוא לזה שיקנה אותם וילך אצלו להוציאם מידו.
וכיון שכבר נפסק להלכה שאין לקנות שום דבר מהגזלן כמובאר לעיל בשו"ע, א"כ כאשר בא בעל החפץ לקונה ודורש ממנו את חפציו, חייב להחזירם לו, והוא ישלם לקונה את אותו מחיר ששילם עליהם ללא שום ריבית וללא הצמדה. וכ"ז שבא הבעלים מיד אחר שנודע לו שפלוני קנה את חפציו, דאם לא כן, אמרינן מסתמא מחל עליהם. וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין לקנות שום דבר מהוצאה לפועל.
אולם לעניין קניית בתים מהוצאה לפועל או ממכירה שנעשית ע"י הבנקים וכדומה, שמעתי מהגר"א פרץ שליט"א שמותר הדבר, כיון שבשעה שאדם קונה בית הוא חותם בבנק ומשעבד את ביתו שאם לא ישלם יקחו את ביתו וכו' ועל דעת כן קנה את הבית דאם לא יעמוד בתשלומיו ביתו ילקח הימנו.
יש אומרים שבגזלן שאינו מפורסם עשו תקנת השוק שהקונה יחזיר את החפץ לנגזל ויטול ממנו דמי שויו, והנגזל יחזור ויתבע מהגזלן, ואם הוא גזלן מפורסם צריך הלוקח להחזיר את החפץ לבעליו ויתבע הוא את הגזלן [ש"ך ס"ק א בשם הרמב"ם, הטור ועוד ראשונים]. ויש חולקים האומרים שאפילו בגזלן שאינו מפורסם לא עשו תקנת השוק, דקול יוצא לגזלה וחשוב כגנב מפורסם [ש"ך שם בשם הרשב"א והריב"ש]. ונראה שדעת השו"ע כדעה ראשונה שהיא דעת הרמב"ם ודעימיה וכ"כ ערוך השולחן.