חומש דברים בודאי שהוא לימוד תורה. וכן לגבי קריאת ספר תהילים בודאי הוא לימוד תורה, שהתהילים הוא מכ"ד הספרים. וכתב הבן איש חי (שנה ב' בפתיחה לפרשת שמות) בשם המקובלים ז"ל, שגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול. וכתוב במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור א: אמר רבי יהושע בן קרחה, עשרים "אשרי" כתיב בספר תהלים, כנגד עשרים "הוי" שכתוב בספר ישעיה… יהיו קורין בהם והוגין בהם, ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות. ומבאר הנפש החיים שער ד פרק ב, שייחשב כאילו עוסק בתורה בדברים עמוקים. אבל זה פשוט שנחשב לימוד תורה. וכך כותב שם, בביאור הענין, ענין עסק התורה לשמה, האמת הברור, כי לשמה אין פירושו דביקות כמו שסוברים עתה רוב העולם. שהרי ארז"ל במדרש שבקש דוד המלך ע"ה מלפניו ית' שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות. הרי שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו ית' מאמירת תהלים. ואם נאמר שלשמה פי' דביקות דוקא ורק בזה תלוי כל עיקר ענין עסק התורה. הלא אין דביקות יותר נפלא מאמירת תהלים כראוי כל היום. ע"כ. וכתב האשל אברהם (בוטשאטש) סימן רלח: אין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, כיון שקבע השי"ת שאמירת תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות [מדרש תהלים פ"א], אם כן הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה. ובמקום אחר כתבתי עוד שאולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. גם עיקר הקפידא היא על לימוד המקרא. ועל ידי זה יש זכות על כל המנהיגים ונוהגים לומר מזמורים אחר מעריב. וארבעה מזמורים ראשונים דתהילים נוהגים רבים וכן שלמים על פי האר"י ז"ל לומר קודם שינה. ומה שיש מנהיגים שלא לומר אחר מעריב מזמור כ"ד וח' וכ"ט או למ"ד, שנהגו לאומרם מקודם, כוונתם כדי לעורר התבוננות לטוב להנצל ממצות אנשים מלומדה בלבא רחיקא, וטוב מעט בכוונה. ובדברי הנביא שמואל ב' נכתבה שירת דוד בעת הציל ה' אותו וגו' ושירה זו נמצאת גם בתהילים פרק י"ח, ויש עשרות שינויים בין שתי השירות, עי' מסכת סופרים פ"ח ה"א שמנו את השינויים בין שתי השירות. וצריך לידע מה טעם החילוקים והיאך נהיו הרי שירה אחת היה שר דוד. ועי' מלבי"ם בשם האברבנאל והוא בפי' האברבנאל באריכות, שדוד המלך אמרה לשירה זו בזמנו בעת הצלתו משאול, אמנם בסוף ימיו קיבץ כל תפילותיו לחבר ספר תפילות שיהיו משמשות כל יחיד המתבודד הבא לבקש על צרת נפשו ולכן שינה ותיקן הנוסח שיהיה מתאים לרבים. והאברבנאל מסביר כל שינוי ושינוי למה נצרך עפ"י מכוון זה עי"ש. וז"ל המלבי"ם בפירושו לשמואל שמואל ב' פרק כ"ב: ודוד המע"ה לעת זקנותו קיבץ ואסף כל תהילותיו בספר מיוחד לצורך הנהגת המתבודד שישפוך שיחה לפני אל על כל הפרטים שיצרך איש איש בימי חלדו ימצאו מזמור או תפילה יתפלל בה ויש בה סגולות נפלאות כי חיברה ברוח הקדש ככתוב בספר שימוש תהילים עכ"ל. ולמדנו מזה ראשית שספר תהילים אינו במקרה ספר שכל אחד יכול לכוון בו ולבקש על דבריו הפרטים אלא לשם כך יסד דוד המלך את הספר, ועי' בספר יסוד ושורש העבודה שער שלישי פ' שלישי וז"ל: וצריך האדם לידע שכל ספר תהילים חיבר דוד המלך ע"ה ברוח הקודש על כללות ישראל וגם התיבות שמורים שדיבר בשביל עצמו מרומז בהם גם על כל איש בפני עצמו, כי כל דבר הנאמר ברוה"ק נאמר על כלל ישראל ועל כל יחיד פרטי עכ"ל. ובמסכת אבות פ"ה מ"ט שנינו, וכן כתוב בספר תהילים ע"י דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. וכתב בספר מדרש שמואל שם וז"ל: שכל מה שאמר דוד המלך ע"ה לא כנגד עצמו בלבד אמר רק הוא נקרא ספר תהילים כי כל אדם חייב להלל ולשבח להשי"ת בהם כי כנגד כל ישראל אמרם וכו' והוא כמו שליח איתו ית"ש כנגד כל ישראל וכו' על כרחי פסוק טוב לי תורת פיך וגו' גם אני מחוייב לאומרו ולקיימו ולהלל בו את תורת ה' ואם עתה אדחה התורה מפני הזהב איך אשא פני לקרות בפס' הזה ואני עשיתי בהיפך ובחרתי באלפי כסף יותר מן התורה עכ"ל.
