עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

הא הדין אם נדפך חלב על יר בשרי

שם הרב המשיב: הרב ירון אשכנזי // נושא:  // תאריך התשובה: 18.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

בטעות נפל חצי כוס חלב תוך הצ'ולנט וקודם שאני שפך אותו לפח בא חברי פתאום וטעם הצ'ולנט קודם שבת. שאלתי אותו עם טעמת שמעוןו מוזר והוא ענה 'לא'. האם יש לסמוך על האי ידיעה שלו?

תשובה:

ע' בשו"ע צ"א סעיף ב:
נפל חלב לתוך קדירה של בשר, טועמין החתיכה שנפל עליה החלב, אם אין בה טעם חלב, הכל מותר. ואם יש בחתיכה מטעימת חלב, נאסרה אותה חתיכה. (ולדידן דאין סומכים אעובד כוכבים, בעינן ששים בחתיכה, ואם לאו כולה אסורה). ומשערין בכולה, אם היה בכל מה שיש בקדירה מהחתיכות והירק והמרק והתבלין כדי שתהא חתיכה זו אחד מששים מהכל, החתיכה אסורה והשאר מותר. במה דברים אמורים, בשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב, אלא לבסוף, ולא כיסה. אבל אם ניער מתחלה ועד סוף, או שכיסה משעת נפילה ועד סוף, הכל מצטרף לבטל טעם החלב. הגה: וכן אם לא ניער כלל, לא בתחלה ולא בסוף, ולא כיסה כלל, אם יש ס' בקדירה נגד טיפת חלב שנפל, אינו אסור רק החתיכה לבד, ושאר הקדירה מותר (בית יוסף בשם הראב"ד והמגיד משנה בשם הרמב"ם). וכן אם ניער בתחלה או כיסה מיד, אף על גב דלא ניער ולא כיסה לבסוף, כל הקדירה מצטרף, והוא שניער וכיסה מיד שנפל שם האיסור (טור וב"י בשם ר"י ן' חביב). וכן אם נפל לתוך המרק או לחתיכות, ולא נודע לאיזו חתיכה נפל, נוער את הקדירה כולה עד שישוב ויתערב הכל, אם יש בקדירה כולה טעם חלב, אסורה. ואם לאו, מותרת. ואם לא נמצא עובד כוכבים שיטעום ונסמך עליו, משערים בששים (עכ"ל רמב"ם). הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאינו מועיל מה שנוער הקדירה, אם לא שניער מיד שנפל האיסור (טור). והכי נהוג.
מקור: משנה בחולין [קח, א] טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסור, ניער את הקדירה אם יש בה בנותן טעם באותה קדירה אסור.
חתיכת בשר שנפל עליה חלב חם ולא ידעינן אם יש פי ששים [כגון שלא ראינו כמה חלב נשפך] וגם לא מצוי קפילא בקרוב [למי שמתיר קפילא] אך הנה טוען ראובן שהוא לא ידע מנפילת החלב על הבשר והחל לאוכלו עד ששמע את שמעון שמזהירו להפסיק מיד באכילתו עקב נפילת החלב על הבשר, אולם טוען ראובן שבשעה שנגס מהבשר לא טעם שום טעם של חלב, וכאן שואל ראובן, האם נתיר לו להמשיך באכילתו על סמך "טעימת ישראל" המבואר בש"ך ועוד פוסקים להתיר.
הנה בביאורו של הרב בית הלל [סי' צ"ח ס"ק א'], כתב שאם היה דבר איסור דהיינו דם או שאר איסור באיזה מאכל, ואדם אחד אוכל אותו, ולא ידע שהיה בו איסור, ונשאר מן המאכל עדיין, ואח"כ אמר שלא הרגיש בו טעם הדם או שאר איסור, היה נראה דסמכינן אטעימה של ישראל זה, ואף שלא היה כוונתו להרגיש רק אחר אכילה אומר שלא הרגיש במאכל זה שום איסור, יש לסמוך עליו ולהתיר השאר, או שאכלו כולו ולהתיר הכלים עכ"ד.
ולכאורה יש להקשות על דברי הבית הלל מהאי כללא דמלתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתא, וא"כ האיך נסמוך על טעימת ראובן בכה"ג.
וראיתי בשו"ת רב פעלים [ח"א יו"ד ס"ס ט'] דכתב על דברי הבית הלל דפשיטא ליה מסברא דנפשיה, דלא חיישינן כאן להאי כללא דמלתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתא, והוסיף שהאמת כן דסמכינן על דברי הבית הלל, והביא ראיה לזה ג"כ מהך דסי' צ"ב סעיף ב' שכתב מרן "בד"א כשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כיסה, אבל אם ניער מתחלה ועד סוף הכל מצטרף לבטל טעם החלב.
וכתב הרמ"א וכן אם ניער בתחלה או כיסה מיד, אע"ג דלא ניער ולא כיסה לבסוף כל הקדירה מצטרף, והוא שניער וכיסה מיד כשנפל שם האיסור. ע"ש. ובזה י"ל מאחר דכל מלתא דלא רמיא עליה דאיניש עביד ולאו אדעתיה, איך נאמין לו עתה שיאמר דניער או כסה בתחלה מיד כשנפל האיסור, והלא באותו זמן עדיין לא הרגיש בזה, דעדיין לא היה יודע שיש צורך או איזה נפקותא דדינא בניעור וכסוי, ולכן דאומר עתה שניער וכיסה מיד בתחלה כך נדמה לו בטעות ולא הוה הכי. וכן הסכים ג"כ הכנה"ג [סי' צ"ח] הגהב"י אות ב' שכתב, אם עבר וטעים אותו ישראל סמכינן עליה. ובשו"ת "יביע אומר" [ח"ז יו"ד סימן יא] נשאל על שמן שנעשה מחרצנים של סתם יינם אם מותר באכילה, והעלה להתיר. וגם נסמך על דברי הבית הלל שטעמו כמה יהודים מאותו השמן וטענו של הרגישו כלל מטעם של יין.
העולה מכל – שגם בנידון דידן יש לסמוך על טעימתו של ראובן בדיעבד ויכול להמשיך באכילתו.
בסוגיא של טיפת חלב שנפלה לקדרת בשר, מרן השו"ע העתיק את דברי הרמב"ם להלכה, אע"ג שהטור הקשה על דברי הרמב"ם, ממה נפשך, אם החתיכות שקועות כולן ברוטב, מה צורך לנער, ואם אינן ברוטב, מה מועיל הניעור. ונאמרו בזה כמה ביאורים: המהר"י בן חביב כתב שכוונת הרמב"ם שמנער מיד. ואילו הב"י נקט שמדובר שכל החתיכות שקועות בתוך הרוטב ואכתי צריך לנער בכדי שיתערב יפה. הש"ך [ס"ק ח] נקט דכיון שלא נודע על איזה חתיכה נפלה טיפת חלב לא שייך בכה"ג לומר חנ"נ לדעת הרמב"ם אלא כל הקדירה בספק ולכן מנער.
מיהו, בכה"ח [ס"ק ח] כתב בשם הזבחי צדק דלענין דינא אם החתיכות בתוך הרוטב, כיון דקבלנו הוראות מרן חיישינן לסברתו, ואף אם החתיכות כולן בתוך הרוטב צריך לנער את הקדירה כולה עד שהכל יתערבב יפה.
ברם, כ"ז לכתחילה, אבל בדיעבד אם לא ניער מותר, כיון שסו"ס החתיכות בתוך הרוטב. ואם החתיכות מחוץ לרוטב הדין הוא כדברי הרמ"א שאע"ג שלא נודע על איזה חתיכה נפלה הטיפת חלב אין להתיר אא"כ יש בכל חתיכה פי ששים מהטיפה. ואם יש חתיכה שאין בה פי ששים והיא מקצתה חוץ לרוטב היא אסורה והשאר מותר


דילוג לתוכן