עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

הא מותר לערוך בית דין בלילה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 27.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב אני תבעתי את חבר שלי לדין תורה . לפתע נתעורר חבר שלי ואמר תחילת הדיון היה אחר צאת הכוכבים והוא בדק השו"ע שאין דנים בלילה תחילת דין, וא"כ כל הדין בטל. האם יש טענה בדברי חבר שלי. נראה לי שהוא רק לא רוצה לשלם ומחפש תירוץ. תודה.

תשובה:

מובא במשנה פרק אחד דיני ממונות [סנהדרין לב, א] דאין דנין בלילה, במה דברים אמורים בתחלת דין, אבל אם התחילו ביום גומרין בלילה. ומבואר שם דהיינו דוקא דיני ממונות אבל דיני נפשות צריך לגמור ביום. ובגמ' [לד, ב – לה, א] למדו זאת מהכתובים. ובריש פרק יש נוחלין כתב הרא"ש [סי' ג] משמיה דרשב"ם שאם קבלו עדות בלילה יש לדון אותו על פי אותה הקבלה, והכי נמי איתא בירושלמי [סנהדרין פ"ד ה"ה] אם טעו ודנו בלילה דיניהם דין. והרמב"ן [קיג: ד"ה רצו וד"ה ואימא] כתב שהבבלי חלוק על הירושלמי מדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין [יא, ב] אין מקדשין את החדש אלא ביום ואם קדשוהו בלילה אינו מקודש, ויליף לה 'ממשפט' מה משפט ביום אף קדוש החדש ביום שמע מינה שאם עשו תחלת דין בלילה אינו כלום, והוא הדין קבלת עדות דאמרינן בפרק ראוהו בית דין [ר"ה כה, ב] דקבלת עדות בתחלת דין. ועוד אמרינן ביבמות [קד, א] חלצה בלילה חליצתה כשרה ורבי אליעזר פוסל ומפרשינן עלה בגמרא מר סבר חליצה בתחלת דין ומר סבר חליצה בגמר דין עכ"ל. ודעת הר"ן [חי' קיד. ד"ה אבל] נראה שהיא כדעת הרמב"ן ז"ל וכן סתם הטור דבריו בסימן רנ"ג [ס"א], עכת"ד הב"י [סימן ה אות ב].
ובשו"ע [סימן ה' ס"ב] פסק שאין דנין בלילה בתחלת דין, אבל אם התחילו לדון דיני ממונות ביום, גומרין בלילה. ומוסיף הרמ"א בשם י"א דאם עברו ודנו בלילה, דיניהם דין [רשב"ם]. ומדנקט הרמ"א לישנא די"א משמע דלמד במרן שאין מודה להאי דינא. ואכן בש"ך [ס"ק ה'] הביא שכדברי הרמ"א פסק הב"ח, אך הרמב"ן הטור הר"ן והרא"ש כתבו דאין דיניהם דין, וכ"כ הכסף משנה [פ"ג מסנהדרין ה"ד] הלא הוא רבנו הב"י, ועל כן פסק הש"ך שלא כהרמ"א דאין דיניהם דין.
א"כ לכאורה לוי צודק בטענתו שאין דינהם דין עכ"פ להני פוסקים הנ"ל וחוזרים לדון, אלא שיש מקום לומר כמה חילוקים כדלהלן שאפילו השו"ע ודעימיה יסכימו שבימנו יש לחלק ולדון לכתחילה בלילה:
חדא דיש לומר שעצם ביאת לוי לדין נחשב הדבר כמו שקיבל עליו לדון בלילה דמהני להרבה פוסקים, כ"כ הסמ"ע [ס"ק ז'] בשם תשובת המהר"ם מרוטנבורג שאם נתרצו שני הצדדים לדון בלילה מותר לדונם, דלא גרע מקבלו עליהם קרוב או פסול שמותר. וכן כתב בספר שער המשפט הובא בפת"ש [סימן א ס"ק ב']. ואף שלוי לא נתרצה בפירוש, עדיין נחשב הדבר כמאן דהסכים לדונו בלילה. וכן הובא בפת"ש [סימן ה ס"ק ו] בשם סמ"ע [סק"ז] שכשבא לדין כששולחין אחריו הו"ל כקיבלוהו.
וכן פסק היביע אומר [ח"מ חלק ב' סעיף א'] והביא דברי הרדב"ז בח"ג [סי' תקט] שכתב: כללא דמילתא דקבלה מילתא רבה היא, שהרי הפסולים לדון מן התורה כשרים ע"י קבלה, כדתנן [סנהדרין כד] נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנים עלי ג' רועי בקר א"י לחזור בו. ומכאן יש סמך ג"כ למה שנהגו לדון בלילה אפילו תחלת דין. אע"ג דאין מקבלין עדות בלילה, ואם קבלו אין עושים ע"פ אותו עדות, מ"מ אם קבלו עליהם הבע"ד עדות לילה, דנים ע"פ אותו עדות, דלא גרע מכל פסולי עדות. וכיון דבעלי דינים באים לדון בלילה, הוי כאילו קבלו עליהם דין לילה, וכי הא דר' אבהו דאמר כיון דחמו לי יתיב דיין לגרמי ואתון לגבאי כמי שקבלוהו עליהם, עכת"ד. מבואר להדיא דאף דס"ל דאין דנים ע"פ עדות שקבלו בלילה, מ"מ מהניא קבלה משום דלא גרע מכל פסולי עדות. וכשבאים לדון לפניו בלילה חשוב כקבלו עליהם. אע"פ שהוא בפיסול מן הדין ולא מדת חסידות.
וכ"כ הב"ח [רס"ה] דאם קבלו עליהם הבע"ד שיהיו דנים תחלת דין או קב"ע בלילה מהני, דלא גרע מנאמן עלי אבא וכו'. ואפילו לא קבלו עליהם בפירוש אלא אתו מנפשייהו הוי קבלה. כדמוכח בירושלמי בעובדא דר' אבהו וכו'. ע"כ. וכ"כ הסמ"ע [שם סק"ז], דמש"ה נוהגים עתה להקל לדון תחלת דין בלילה, שמאחר שבא לדין כששולחים אחריו הו"ל כקבלוהו.
עוד יש לומר שאע"פ שמרן כתב שאין לדון בלילה, מ"מ כבר כתב הסמ"ע שאם דנים לאור האבוקה וכדומה מותר לדון לכתחילה, וכ"ש היום שלילה כאורה, וראיה דסומא באחת מעיניו כשר לדון אפילו תחילת דין משום דיכול לראות, ובסומא בשתי עיניו פסול משום דהוה אצלו לילה אפילו ביום, ואם כן נאמר דהוא הדין איפכא, דכשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם, מותר לדון אפילו בתחילת דין בלילה, [סמ"ע סימן ה ס"ק ז]. וא"כ לדברי הסמ"ע אין ללוי שום טענה.
ומיהו בשו"ת דברי שלום [ח"מ ח"ז סימן יא'] הביא רבים החולקים על הסמ"ע וטעמא דידהו דמשא ומתן צריך לעשות ביום משום דביום יש יותר צלילות הדעת כדאמרינן בעלמא [עירובין ס"ה] מ"ט צילא שמעתתך א"ל דיממא אינון ע"ש. וז"ל רבנו יהונתן [על הרי"ף סנהדרין לד'] ומשוי יום לתחלת דין כי היכי דליעייני שפיר בטענותיהן כדאמרינן בעיא שמעתתא צילותא כיומא דיסתאנא עכ"ל ע"ש. וא"כ מבואר דדוקא ביום בעינן שיש בו יותר צלילות וישוב הדעת מבלילה, אבל בלילה אין דנין אפילו כשיש נרות דולקין דאכתי אין בו צלילות דעת כביום.
וכך פסק הדברי שלום לדינא דלא מהני לדון גם היום לאור החשמל. מ"מ לענ"ד פוק חזי מאי עמא דבר שרוב בתי דינין דנים בלילה אף דיני ממונות וכנראה שסוברים כהסמ"ע, ועוד שהבעלי דינין מתרצים לכך והוי להו כקבלו פסולי עדות שמהני כנ"ל.
העולה מכל: אין ללוי שום טענה. ומה שהתחילו הבית דין בלילה חשוב כאילו לוי קיבל על עצמו לדון בלילה ומותר הדבר וכן נוהגים בתי הדין בימנו.