עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

הדלקת נרות בברכה לאשה אוננת ל"ע

שם הרב המשיב: // נושא:  איסור והיתר יורה דעה, הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 02.08.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אשה שהיא אוננת ל"ע ביום שישי ונפשה בשאלתה האם יכולה להדליק נרות בברכה, או שתדליק בלא ברכה או שידליק בעלה כיצד ינהגו?

תשובה:

מצד הדין חיוב הדלקת הנר חל על הבעל והאשה כאחד כמ"ש מרן באו"ח סי' רס"ג סעי' ב' וז"ל "אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא" (סעי' ג') הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית". וטעם נוסף המופיע במשנ"ב שם סקי"ב) משום שכיבתה נרו של עולם. ואפי' אם ירצה הבעל להדליק אינו רשאי כמ"ש שם המשנ"ב (סקי"א) אלא אם כן יש נרות נוספים.

והנה בניד"ד אם אינה יכולה לברך בודאי שנורה לבעלה להדליק ולברך, אמנם מאידך יש לדון שתוכל לברך מכמה אנפי א) כיון שכבר נמסר המת לחברה קדישא הוי כנמסר לכתפים כמ"ש מרן ביו"ד סי' שמ"א (סעי' ג') שכשנמסר לכתפים תו אין דין אנינות. ב) יש לדון את הדלקת נרות כחלק מקבלת שבת והוי כבאין כאחד, וכיון שבשבת חייב האבל בכל המצוות ומצטרף לזימון ומתפלל, הכי נמי הכא הדלקת הנר שייכת לשבת ויכולה לברך, ואף שאינה מקבלת את השבת בהדלקת הנרות כמ"ש מרן באו"ח (סי' רס"ג סעי' י') מ"מ הדלקת הנר שייכת לשבת ואין אבלות בשבת. ובפרט שלדעת הבה"ג מקבלת שבת בהדלקה ומרן הביאו בשו"ע.

וכן מצינו לגבי תפילת ערבית של מוצ"ש באבל שיכול להתפלל ערבית מפלג המנחה של שבת אף שתפילה זו שייכת ליום חול, משום דיומא הוא דקא גרים, א"כ כל דבר השייך לשבת בודאי שיגרום שתוכל לברך על הנרות. ג) עי' פת"ש (סי' שמ"א סקכ"ב) שאונן הבא בערב שבת לבית הכנסת יכול להתפלל מנחה, כיון יש לציין שהגר"ש פנחסי והג"ר יצחק יוסף פסקו שהאשה תברך, והג"ר אשר חנניה סבר שהבעל יברך, והנלע"ד כתבתי.


דילוג לתוכן