עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

הטעמים לאיסור בשר בחלב

שם הרב המשיב: הרב ירון אשכנזי // נושא:  // תאריך התשובה: 22.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

לכב' הרב אני חוזרבתשובה ואני עדיין לא מבין מה הטעם לא לאכול בשר שחלב?

תשובה:

בשר בחלב הוא חק ואין הבנה אבל יש במה טעימים במפרשים התורה הזכירה את האיסור של תערובת בשר בחלב בג' מקומות, ובכולם התורה כתבה את האיסור בלשון בישול: בספר שמות [משפטים פרק כג, יט]: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו". והפסוק חוזר על עצמו שוב בספר שמות [כי תשא פרק לד, כו]. וכן בספר דברים [ראה פרק יד, כא] כתוב: "לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, לא תבשל גדי בחלב אמו".
מבואר בגמ' חולין [קח, א] דמה שהוציאה התורה איסור בשר בחלב בלשון בישול, לומר לך שאין לוקין על אכילתו אלא כשהוא דרך בישול. וכן הוא בגמ' קידושין [נז, ב] ע"ש. ועוד אמרו חז"ל בגמ' שם [קטו, ב] ז"ל: דבי רבי ישמעאל תנא לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול.
בעל הטורים [דברים פרשת ראה פרק יד פסוק כא] כתב "לא תבשל" – בגימטריא איסור אכילה ובישול והנאה. [חולין קטו, ב].
והנה, אע"ג דכל דין איסור תערובת בשר בחלב היא בכלל גזירת הכתוב, וכמו שכתוב בתורת כהנים [פרשת קדושים] והובא בשמונה פרקים להרמב"ם [פרק ו] וז"ל: רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר בחלב, וכו', אלא אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי".
מ"מ, מצאנו לרבותינו ראשונים ואחרונים שהביאו כמה טעמים לאיסור בשר בחלב על מנת לסבר את האוזן. ליקטם בספר ילקו"י [ח"י בהקדמה] וזת"ד:
א. אבן עזרא [שמות פרק כג פסוק יט] כתב וז"ל: כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו" [ויקרא כב, כח]. גם "לא תקח האם על הבנים" [דברים כב, ו]. ומנהג רוב האדם שאין להם צאן, ויקנו החלב בשוק, והחלב יהיה מאוסף משיות רבות. אולי הקונה הגדי לא ידע אנה אמו, והנה אם קנה חלב, אולי יש בו בחלב אם הגדי שקנה ויהיה עובר. וכל ספק שהוא מן התורה לחומרא. ע"כ.
ב. כתב הרשב"ם [שם] וז"ל: דרך העזים ללדת שני גדיים יחד, ורגילים היו לשחוט אחד מהם, ומתוך שרוב חלב בעזים כדכתיב "ודי חלב עזים ללחמך" וגו', היו רגילים לבשלו בחלב האם, ולפי ההוה דבר הכתוב. וגנאי הוא הדבר ובליעה ורעבתנות לאכול חלב האם עם הבנים. ודוגמא זו באותו ואת בנו ושילוח הקן. וללמדך דרך תרבות צוה הכתוב.
ג. הרמב"ם הובא ברבינו בחיי [שם] וז"ל: הרמב"ם כתב בזה טעם בטעמי המצות, כי מפני שהיה מנהג עובדי אלילים שהיו אוכלים בשר בחלב בבית תועבותם בימי חגיהם, על כן באה התורה לאסור אותו, ויאמר הכתוב: כשתבא שלש פעמים בשנה לבית ה' אלקיך "לא תבשל גדי בחלב אמו", כענין מנהגי עו"ג שעושים כך, ולכך נזכר הכתוב הזה בשני מקומות בכלל החגים, כי כן דרך התורה לאסור הדברים שהם לאלילים ותצוה עלינו לעשות ההפך כדי לעקור שורש אלילים מן העולם. ע"כ.
ד. רבינו בחיי [שם] כתב וז"ל: טעם המצוה הזאת לפי שהוא מטמטם את הלב, שהרי החלב נעשה מן הדם והדם מזגו רע ומוליד אכזריות, ואחד מטעמי האיסור שבו שאינו מקבל שנוי והתפעלות בגוף כשאר הדברים הנאכלים ולכך טבעו הרע נשאר בתוכו מבלי שנוי, ואף על פי שנשתנה עכשו מדם לחלב וקבל שנוי והתפעלות שהועתק לדבר אחר מכל מקום כשחוזר ומערבו עם הבשר הרי חוזר לכח הדם וטבעו הראשון כבתחלה, והתערבם יחד מטמטם הלב ומוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל.
ה. בספר בן איש חי [שנה שניה פרשת בהעלותך] כתב וז"ל: ובזה כתבו המקובלים ז"ל טעם לאיסור אכילת בשר בחלב, מפני שהבשר הוא סוד הדינים וכאמור לעיל, והחלב הוא סוד הרחמים, כי הוא מספר ד' יודי"ן של שם הוי"ה דמלוי יודי"ן שהוא חסד, ולכן תערובת שלהם אסורה כאיסור לבישת שעטנז שמערב כוחות הדינים עם כוחות החסדים שלא בהדרגות ובלא משפט הראוי להיות בסוד המיתוק.
וכתב הרב המקובל מוה"ר ששון מרדכי זצ"ל וז"ל, ונראה שלפי זה אם אכל חלב תחילה שהוא החסד נכנס תחילה, יוכל לאכול אחריו בשר קודם עיכול דתתאה גבר והחסד כופה את הדין הבא אחריו, משא"כ אם אכל בשר תחלה שנכנסו הגבורות והדינין תחלה, אסור לאכול אחריהם חלב כדי שלא יתגברו הדינין אלא ימתין עד שיתעכל הבשר שהוא אחר שש שעות ויתבטל כח הדינין, ואז מותר לאכול חלב עכ"ד, ולכן צריך האדם ליזהר מאד באיסור בשר בחלב, כי איסור זה רבו מאד הלכות שלו וצריך לשמור הלכותיו על לוח לבו, כדי שלא יכשל ח"ו בשום דבר. עכ"ל.
וראיתי שואלים מדוע התורה הסמיכה התורה את ענין בישול בשר בחלב למצות ביכורים, ומצאתי להגר"י זילברשטיין שליט"א שהביא בשם ספר שיחת חולין (להגאון ר' אברהם איטנגא נינו של ר' שלמה קלוגר, אסיפת גאונים אות לו) שכתב וז"ל: "הגאון הרבי ר' יונתן זצ"ל היה לומד שפת אשכנז רק בשעה שהיה יושב בבית הכסא, ואז ראה חיבור אשכנז סגולה למהר צמיחת האילן וגידול פירותיו, לבשל גדי בחלב אמו, ולשום זאת על האילן, אז יגדל מהר ויוציא פירותיו במוקדם. ואז נפל ברעיוניו שזה סמיכות הפסוקים, 'ראשית בכורי אדמתך וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו'. ועל זה נצטער אותו צדיק מה שהרהר חדושי תורה בביהכ"ס, וישב בתענית על זה כמה ימים". ע"כ.
דילוג לתוכן