בס"ד
שלום וברכה,
יש מדרשים שנאמרו כפשוטם, אך לא כל המדרשים נאמרו כפשוטם (לדוגמה "אגדות רבה בר בר חנה", רש"י והתוספות במקום מסבירים את המשלים הללו). הסיבה שיש מחלוקת בפירוש המדרשים, הוא מכיוון שאין לנו דרך חד-משמעית לפרשם. יש בתורה "פשט, רמז, דרש וסוד". התורה נאמרה כפשוטה, וכך גם ההלכה, אך מדרשים שייכים לתחום הדרש, ורבים מהם נאמרו בדרך המליצה.
מטרת המדרשים ללמד רעיונות עמוקים ופנימיים שעומדים מאחורי המציאות. ובפרט בדברי מוסר וקבלה, שהדברים עמוקים, וגם סיפורים שנראים פשוטים חובנים בהם עומק רב ונסתר על עולמות עליונים ותיקון המידות.
רק על המקרא אמרו חז"ל בפירוש: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת, דף סג, א), אך המדרשים לעיתים קרובות לא נאמרו כפשוטם. כן פסקו רבותינו: "אין למדים הלכה מדברי אגדה", "אין מקשין מדברי אגדה", "אין מדקדקין עליהן" (ראה עוד בהקדמה למורה נבוכים להרמב"ם; רס"ג, אוצר הגאונים, חגיגה, עמ; 65; רבנו חננאל, אוצר הגאונים, חגיגה, תשובה נ;). המדרשים של חז"ל, כשמם כן הם – מדרשים – הם נועדו להידרש, ולדרוש לנו מוסר וחכמה.
למה הדבר דומה? לכך שמישהו יספר לנו משל על שועל המדבר עם דג, ומישהו לפתע יקשה עליו: "אבל שועלים אינם יכולים לדבר!", כאשר מובן שכוונת הדברים אינה לחיה שנקראת שועל, אלא לרעיון המופשט שהשועל מייצג במשל. מדרשים רבים של חז"ל נועדו לייצג רעיונות עמוקים ונסתרים מאחורי משלים וציורים. בלעדי המפרשים לא נוכל לדעת מתי היתה כוונת המדרש כפשוטו המילולי ומתי נאמר בדרך משל.
המהר"ל מפראג דרש מדרשים רבים בגמרא שלא לפי פשוטם. כך לדוגמה, המדרש האומר שמשה רבינו היה בגובה חמישה מטר, אינו כפשוטו על פי מפרשים רבים, שהסבירו כי כוונת חז"ל היתה לגבהותו הרוחנית של משה בפני העם, וכיצד הרגיש כל אדם שעמדו לפניו בדור המדבר (מהר"ל בחידושי אגדות על בבא מציעא, פ"ד). וכיוצא בהם.
ישנה גמרא הדורשת "יעקב אבינו לא מת" (תענית, דף ה, עמוד ב), ומקשים שם בגמרא, שהרי נאמר במפורש במקרא שספדו את יעקב וקברו אותו, ומשיבה על כך: "מקרא אני דורש! …מה זרעו בחיים – אף הוא בחיים", ובדומה לכך נאמר בזוהר: "דוד מלך ישראל חי וקיים".
עוד מסופר בגמרא: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים, וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן" (סוכה כח, א)
מבאר רש"י: "משלות כובסין ומשלות שועלים – שיסדו קדמונים לתת אמתלא לתוכחתם ותולין אותן בכובסים ובשועלים כגון (סנהדרין לט.) מאזני צדק אבות אכלו בוסר".
תוכל למצוא ביאור לכל המדרשים בש"ס, בספר שנקרא "שיעורים בהגדות חז"ל" של הרב גבהרד. הוא מבאר את כל אגדות הש"ס באופן הגיוני ופשוט לכל קורא. מומלץ ביותר.
