עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

הםא אנחנו חייבים לשמור חקי עכום

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 22.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב אני רוצה לדעת האם יש דבר כזה דינא דמלכותא דינא אני לא רוצה לגלות למה אני שואל אבל חבר שלי אמר לי ולא האמנתי לו לכן פניתי אל הרב, תודה.

תשובה:

זה לשון השולחן ערוך. בד"א שהמוכס כלסטים, בזמן שהמוכס עובד כוכבים, או מוכס העומד מאליו, או מוכס העומד מחמת המלך ואין לו קצבה אלא לוקח מה שירצה. אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, (ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעובד כוכבים, מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש) (מהרי"ק שורש קצ"ה קצ"ד), והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך, ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן, משום דדינא דמלכותא דינא. ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה, עובר (על לא תגזול) (ויקרא יט, יג), מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עובד כוכבים. וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו. (וי"א דאפילו ידוע דהישראל לוקח יותר מן הקצבה, מ"מ אסור להבריח ממנו דבר הקצוב, דהוי כגוזל מן הגזלן, דאסור) (ב"י). אבל אם קנאו עובד כוכבים, מותר, משום דהוי כהפקעת הלואתו דשרי במקום דליכא חלול השם. הגה: וי"א דאפילו המוכס ישראל, אם לא קנאו לעצמו רק גובה למלך עו"ג, אף על גב דאסור להבריח מכח דינא דמלכותא, מ"מ אם אדם מבריח אין למוכס לכוף אותו ליתן, דהוי כהפקעת הלוואתו דשרי. מיהו אם יש בזה משום יראת המלך, ודאי יכול לכוף אותו (ר"ן פרק ארבעה נדרים).
דינא דמלכותא
כדי שיתבאר סעיף זה בעזה"י אשר רבו פארותיו נביא תחילה סוגית הגמ' והראשונים, בכדי שנעמוד על עיקרי הדינים מהיכן יצאו, דדינא דמלכותא הינו מפתח להרבה תסבוכות בהלכה, וכל דיין צריך לדעת מתי אמרינן דינא דמלכותא ומתי לא, ואולי לא אומרים דינא דמלכותא כלל.
מובא בגמ' בב"ק [קיג, ב] אמר שמואל דינא דמלכותא דינא. אמר רבא תדע, דקטלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו, ע"כ. פירוש – שהמלכות חותכים עצים ובונים גשרים ואנחנו עוברים עליהם אע"ג שהעצים הללו נלקחו ללא רשות מבעליהן.
והנה מצאנו כמה ביאורים בדברי רבותינו הראשונים בגדרי דינא דמלכותא:
הרשב"ם [בבא בתרא נד, ב] כותב בהאי לישנא: כל מסים וארנוניות ומנהגות של משפטי מלכים שרגילים להנהיג במלכותם דינא הוא, שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו והלכך דין גמור הוא ואין למחזיק בממון חבירו ע"פ חוק המלך הנהוג בעיר משום גזל.
הרמב"ם [הלכות גזילה פ"ה ה"יח] כותב וז"ל: במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין שאין דיניהן דין וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר.
בשו"ת תרומת הדשן [סימן שמה] כותב שאע"פ שלא קיבלו בני המדינה בפירוש את מלך פלוני עליהם, אכתי דינא דמלכותא הוא, שעצם הישיבה באותה מדינה מהווה רצון לקבלת מלכותו של המלך, וז"ל: אדעתא דהכי אנו קובעים דירה תחתיהם ומקבלים עלינו את עוּלם ומשאם, והוי כולהו מעתה "דינא דמלכותא דינא".
הר"ן בנדרים [כח, א] כותב שהטעם שיש כח למלך לממש דינים על פני המדינה נובע מכח בעלותו של המלך על הארץ, וז"ל: וכתבו התוס' דדוקא במלכי גויים אמרו דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפין בה.

ובאחרונים ג"כ מצאנו כמה חילוקים בעניין:
בספר 'דבר אברהם' [ח"א סימן יא] סובר שדינא דמלכותא הוא מהתורה, ושכן דעת בעל ה'אבני מילואים'. ויש אומרים שהוא מדרבנן וכמו שכתב בשו"ת חבצלת השרון [חו"מ סימן ח'] דדינא דמלכותא הוא מתקנת חז"ל [הביאו הפתחי חושן פ"א הערה יב].
הנה לאור האמור לעיל נמצא שיש מחלוקת ראשונים מה הטעם שיש למלך סמכות, לדעת הרמב"ם והרשב"ם הטעם הוא שכיון שבני המדינה קיבלו עליהם מרצונם את חוקי המלך זה מהוי סמכות למלך, ואילו לדעת הר"ן הטעם הוא דכיון שיש למלך כח לסלק את העוברים על רצונו מן הארץ דינו דין.
ולפי זה נמצא שבחוץ לארץ לכו"ע דינא דמלכותא דינא, ואילו בארץ ישראל, לדעת הרמב"ם והרשב"ם ג"כ יש דינא דמלכותא, ואילו לדעת הר"ן אין דינא דמלכותא בארץ כיון שלכל ישראל יש חלק בארץ, ולכן אין המלך יכול לסלק את העוברים על רצונו.
בשו"ע פסק כדעת הרמב"ם ודעימיה שאין חילוק בין מלך עכו"ם למלך ישראל שכל המבריח מכס הרי זה עובר בלא תגזול, מפני שגוזל את מנת המלך.
בשו"ת יחוה דעת [ח"ה סימן סד'] פסק כדעת הרמב"ם והשו"ע דאמרינן דינא דמלכותא דינא אפילו בארץ ישראל ואפילו אם זה מלך רשע עובד עבודה זרה דינו דין, וכן דעת הגרש"ז והר"פ שיינברג זצ"ל.
מאידך דעת החזו"א [הובא בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סימן קי] דלא אמרינן דינא דמלכותא בארץ ישראל, שדינם של הממשלה הוא כדין מוכס העומד מאליו שאין דינו דין.
ומצאנו מי שעשה מעין פשרה בדבר והוא דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שאין צריך ליתן להם מס וכדומה, אבל אסור לקחת מהם. דהיינו העובר במכס בארץ ישראל אינו חייב להצהיר על מה שיש לו [אא"כ יש חשש חילול ה' אם לא יגיד] ומאידך אסור לשקר בכדי להוציא ממון מן המדינה כגון הבטחת הכנסה וכדומה [כך שמעתי מהגר"א פרץ שליט"א].