בש"ע (חו"מ סי' שנט ס"א) כתב, אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים. ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה, שרי, כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצות בו שיניו, ואף זה אוסר בירושלמי, ממידת חסידות, ע"כ. וכאן שהתשלום עבור הטענת טלפון הוא מזערי מאוד כמו שבררנו, בודאי שהבעלים לא מקפידים בזה. וכן הורו בזה כמה מגדולי ישראל, עי' בספר ידי כהן (עמ' 21). [מה עוד נראה לומר שהתשלום על האולם הוא כולל שימוש מעט גם במוצ"ש הכולל הטענת טלפון, הדלקת מיחם ועוד, מכיון שהרגילות להשאר עוד מעט במוצאי שבת ולא ללכת מיד, וכמו שמשתמשים באור וכדו', במוצ"ש, והוי כהתנו מעיקרא]. [ואם רוצה להיות חסיד (בשאפשר לו) יתן מעט ממון לקופת האולם כמו שכתב בש"ע דלעיל דאיכא בזה מידת חסידות או ישאל רשות מפורשת מהבעלים. ולגבי הטענת פלאפון בבית המדרש נראה שהיום שהדרך בכך, אין בזה בזיון לקדושת בית הכנסת, כנ"ל פשוט, ואכמ"ל]. לכן להלכה, מב' הטעמים הנ"ל יש להתיר ולהטעין את הטלפון ללא רשות מפורשת מבעלי האולם, והרוצה להתחסד (בשאפשר לו) ישאל את הבעלים שיתירו לו במפורש או יתן חצי שקל לקופת האולם.
