עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

חופה ללא רמקול

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 22.07.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אמרו לי שעדיף לערוך את החופה ללא רמקול, האם דבר זה נכון, הלא אני רואה שכולם עורכים חופה עם רמקול, ועוד שכן בחו"ל באים הרבה מוזמנים, ואיני רואה שום הסבר לזה כיצד ישמעו?

תשובה:

ישנם דעות בפוסקים המצריכים לערוך את החופה ללא רמקול כלל, בכדי שיהיו עשרה אנשים השומעים את כל הברכות מהמברך עצמו ולא ע"י קול הבא ע"י רמקול. אולם יש חולקים הטוענים שאין צורך להחמיר בכך שהרמקול רק מגביה את הקול הקיים וגם ללא הרמקול ישנם תמיד עשרה בני אדם שקרובים לרב המקדש והם שומעים את כל הברכות, ולכן הרמקול רק מגביר את הקול הקיים ולכן אין מקום להחמיר בזה כלל. ויש לעיין מה הדרך הטובה ביותר.

בשו"ע [אב"ע סימן לד סעיף ד] נפסק שברכת ארוסין צריכים עשרה, לכתחילה. ואומר הגר"א [שם ס"ק יא] דנלמד מבועז דכתיב "ויקח עשרה אנשים" וכו' [רות פ"ד]. ואי ליכא עשרה אין עיכוב, משום דבגמ' לא נמצא מפורש שצריך עשרה באירוסין. אבל בשאילתות דר"א גאון [פ' חיי שרה] מפורש דצריך עשרה. אולם ה"ר שמואל הנגיד נחלק עליו ואמר שאין צריך עשרה אלא לברכת חתנים בלבד, וכן כתבו הרמב"ן והרא"ה. וכן משמע מהרמב"ם דאין צריך, אבל בברכת נישואין עשרה מעכב ,כמבואר בשו"ע להדיא בסימן סב' ס"ד יעוין שם בח"מ [ס"ק ג] ובב"ש [ס"ק ד] בשם הרשב"א ועיין ב"ח. ואיתא במדרש זוטא [רות פרשה ד סימן ב] דמבועז למדו דברכת חתנים בעשרה.

והנה מאחר שמבואר בפוסקים דבעינן עשרה על כל פנים לברכת חתנים לכו"ע, דנו הפוסקים לגבי אמירת הברכות ע"י רמקול האם שמיעת הברכות ע"י הרמקול חשובה שמיעה לעניין לצאת ידי חובה.

בספר תשובות והנהגות [כרך א סימן קנה] תמה כיצד אפשר לצאת מצוה מדברי קבלה בשמיעת קול שנשתנה משמיעת קול ממש, וגם המתירין לא פסקו כן בבירור, וברור שלמעשה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא בעסקו במצות הבורא ית"ש, ובפרט דמי שבקי בפעולת הרמקול היטב בזמנינו רואה בעליל שאי אפשר לצאת בו מ"ע שבשמיעה וסיים שאין להקל בזה. והניף ידו שנית בתשובות והנהגות [כרך ג סימן עט] באומרו דמי ששמע ברכה מרמקול וצריך לצאת ידי חובתו (ולא לעניית אמן בלבד) צריך להחמיר שלא יצא, ואפילו העומד קרוב למברך ששומע גם קולו, כיון שמעורב בקול פסול יש מקום להחמיר דלא יצא. והוסיף דבברכת אירוסין ונישואין בחופה כשיש רמקול ואפילו הקרובים למברך שומעין קול פסול וכשר דגרע, וסיים שראוי למנוע הדבר מחשש כלה בלי ברכה בציבור ח"ו. עכת"ד.

אולם, בשו"ת יחוה דעת [ח"ג סימן נד] האריך בדין שמיעת קריאת המגילה ע"י רמקול, ובירר כיצד עובד הרמקול והאם יוצאים ידי חובה ע"י שמיעה דרכו וזת"ד: לפי דברי מומחים הבקיאים בטכניקה של החשמל, הקול הנשמע למאזינים דרך הטלפון או הרמקול, אינו קולו של המדבר עצמו, אלא הוא קול אחר הבא על ידי זרם חשמלי באמצעות 'ממברנא', ואם כן ממילא אי אפשר לצאת ידי חובת שמיעת קול שופר או מקרא מגילה דרך הטלפון או הרמקול.

והוסיף הרב שראה להגאון רבי שלמה זלמן אוירבך [זצ"ל] בקובץ מאמרים בעניני חשמל (ירושלים תשל"ח), שאחר שביאר בטוב טעם ודעת שאי אפשר לצאת ידי חובת מקרא מגילה דרך רמקול טלפון ורמקול, מהטעם האמור, כתב בהערה (בסוף עמוד מ'): אחר שנדפס מאמר זה נזדמן לי לדבר עם מרן הגאון בעל חזון איש זצ"ל, ואמר לי, שלדעתו אין זה פשוט כל כך, ויתכן שמכיון שהקול הנשמע נוצר על ידי הקורא, וגם הקול נשמע מיד כדרך המדברים, אפשר שזה חשוב כשומע ממש מפי הקורא, וכן כשומע ממש מפי התוקע בשופר. ולפי זה צריך לומר שמה שאמרו אם קול הברה שמע לא יצא, הוא מפני שדרך קול הברה להישמע קצת זמן לאחר קול האדם, מה שאין כן בטלפון ורמקול. אולם לדעתי הוא חידוש גדול מאוד, ואינני מבין אותו ע"כ. ונראים דבריו להחמיר. ע"כ.

ומיהו דעת הגאון רבי משה פיינשטיין שליט"א [זצ"ל] בשו"ת אגרות משה (חלק אורח חיים חלק ב' סימן ק"ח), שאפילו אם נאמר שהאמת כדברי המומחים בזה, מכל מקום כיון שהוא נשמע רק בשעה שהאדם קורא, יש לחושבו כקולו ממש, ואם כן גם הקול הנשמע דרך רמקול שהוא בעת שהאדם מדבר נחשב כקולו ממש. וסיים דמכל מקום כיון שהוא ענין חדש, ואין הדבר ברור להיתר, יש למחות בידם, כדי למנוע מהם לרדוף אחרי חדשות כיוצא באלו עכת"ד. וכ"פ ג"כ הגאון רבי צבי פסח פראנק בספר מקראי קודש (דיני חנוכה ופורים עמוד צ"ו). ולמסקנה פסק הגרע"י זצ"ל שלא יוצאים ידי חובה ע"י רמקול. אך אם שומעים העומדים בקרבת מקום ללא רמקול, והרמקול רק עוזר לשמוע יותר טוב שפיר יוצאים ידי חובה, משא"כ הרחוקים שלא שומעים ללא רמקול אינם יוצאים ידי חובתם.

אולם, אחרי כל זאת לא מובן לכאורה מדוע צריך להחמיר בזה כלל, דהא כל השמיעה של העשרה אנשים הנמצאים תחת החופה אינה באה להוציא אותם ידי חובת הברכות, דגם אם נלך לפי שיטת האומרים דבעינן עשרה כמו כל דבר שבקדושה, אכתי אין יוצאין ידי חובה, ומאן לימא לן דלא סגי בשמיעה כל דהי.

זאת ועוד לפי האומרים שכל העשרה הוא רק כפי שמצאנו בברכת הגומל והדומים לו שצריך לאומרם בעשרה, פשיטא שאין כל נ"מ אם שומעים ע"י רמקול, שהרי הם כולם נוכחים במעמד החופה, וכל העניין שיהיו נוכחים באותו מעמד והוי שמיעה, ובפרט לדעת הגר"ע זצ"ל דדל מהכא הרמקול הרי הם שומעים את הברכות. וצ"ע.

ולעניין ברכת האירוסין דבעינן שהחתן ישמע ברכת האירוסין ויצא ידי חובתו דהא מעיקרא החתן אמור לברך, וא"כ נמצא שהחתן שומע את קול הרב המברך דרך הרמקול וגם שומע אותו ממש כיון שעומד בצמוד לו, מ"מ כיון ששומע קולו של הרב יחד עם הרמקול שאינו בר חיובא יש שפקפקו בזה ואמרו בדרך עצה טובה קמ"ל שהרב המקדש ירחיק את המיקרופון מעט מפיו בשעה שמברך ואז החתן ישמע את קולו ממש, ולא אכפת לנו שברקע נשמע ג"כ קולו של הרב ע"י הרמקול דלאו כלום הוא.


דילוג לתוכן